הקואופרטיב

השעה היתה קצת יותר מאחת בצהריים, הוא נסע לסיבוב על אופניים בין היתר כדי להפקיד לה שיק וגם כדי לקחת את אחד המגזינים שבהם הוא כותב (כזה מגלומן). בדרך חזרה, על רחוב דיזנגוף פינת יודפת, ממש פה ליד הבית, הוא מרים לה טלפון ומתנשף

הוא: שומעת?

היא: מה? מה קרה?

הוא: קרתה תאונה

היא: למי? אתה בסדר?

הוא: כן, אני בסדר גמור, אבל השוטר

היא: אולי תרגע כבר! איזה שוטר?

הוא: השוטר על כביש.

היא: למה השוטר על הכביש?

הוא: הנהג מונית עשה פרסה ו...בום

היא: אהה, העיקר שלא קרה לך כלום

הוא: אני בסדר גמור אבל רציתי לעזור לו

היא:ו...

הוא: זהו, הזמנתי אמבולנס

היא: וואוו, איזה באסה לדרוס שוטר

הוא: כן זה די גרוע. אבל לפי דעתי הוא אשם

היא: מי?

הוא: הנהג מונית כמובן

היא:היית מוכן להעיד?

הוא:כן, אבל אין לי כוח לחכות פה. אני הולך

היא: טוב, תבוא כבר

הוא: יאללה ביי