הקואופרטיב

אחותה הקטנה התעופפה לה להודו רק לא מזמן, ומתברר שגם שם היא טורחת להיכנס לבלוג הקואופרטיבי, להתעדכן ואפילו להגיב. אז הפוסט הזה מוקדש לה ולבן זוגה.

נדמה לנו שהם כרגע בדרהמסלה, או איפשהו באזור. לפני זה הם היו ברישיקש וניסו קצת יוגה. עכשיו הם שם, מנסים רייקי. נו, את יודעים, הודו זה קייטנה. צריך להעביר את הזמן אז הולכים לחוגים, שיעורים, סדנאות, וכן, גם מתנסים בכל מיני חוויות אסורות. בקשר לאחותה, שזה הזמן לגלות ששמה לירון, היא (עדיין) בקטע של "זה לא עושה לי את זה", וגם בן זוגה, צור, לא ממש בקטע.

ובקשר לאחיה הקטן, שמקורבינו מכירים את אובססיית הברדלס שלו, אבל כאן רק נספר שעוד מהיותו ילד קטן הוא התרשם מאותו ברדלס, החיה המהירה בעולם, ומאז הוא חוקר את הנושא, וכבר תכנן לנסוע לאפריקה כדי לראות אחד כזה במו עיניו, ואם אפשר אז צד, אבל התוכניות השתנו והוא עדיין כאן. אנחנו מקווים שאת החלום הזה, וגם עוד רבים אחרים, הוא יצליח להגשים.

ובמחשבה שנייה - אנחנו לא מכירים הרבה אנשים שיש להם חלום כזה ממשי וגם כזה פשוט יחסית, ושהם נאמנים כל כך לאותו חלום לאורך כל חייהם כמעט. ועל זה הערכתנו.