הקואופרטיב

יצאנו לחופש בצפון - פרטים בהמשך.

הרשו לנו רק לציין בינתיים שהדבר הכי משעש שפגשנו שם היה בתם בת השנתיים (וחודשיים - היה לה יומולדת והכינו לה עוגה!). היא בגיל המצחיק הזה שהם כבר יודעים לדבר, אבל עדיין בודקים מה אפשר לעשות עם זה.

היא יודעת להגיד הכל כמעט, רק דבר אחד חסר - "אני רוצה". הכל מסתכם ב"בא לי". זה משהו שבטח עסקו בו בכל מיני טורי בלשנות כמו זה של רוביק רוזנטל או בטורי ילדים כמו זה של גפי אמיר ב-7ימים. אז לילדה הזאת, שלא הולכת לשום מסגרת חינוכית ומבלה את יומה עם אמה ועם אחיה התינוק, הכל "בא". "אבא, בא לי לשבת לידך", היא מצפצפת עם הצטרפותה לחבורה היושבת בחצר הבית. "בא לי פיתה עם חומוס", היא פונה בעיניים קלות אל חברת הקואופרטיב שלא ממש מתחברת לבני אנוש שהם מתחת לגיל ההתבגרות (וגם לא ממש לבני אנוש). "בא לי לעשות פיפי", היא מודיעה לאמה בקול מאנפף. "בא לי לשבת פה", היא מודיעה לחבר הקואופרטיב הישוב בנוחות על כורסה מפנקת כשצינור הנרגילה בידו. "אבל אני יושב פה", הוא עונה לה בנחמדות מעושה. "אבל בא לי", היא משיבה בביטחון של מי שמשיגה כל מה שבא לה.

בא לה