כשהתותחים רועמים אנחנו הולכים לברנץ'. ואם כבר ברנץ' אז החלטנו לבדוק אחד כזה שהומלץ עליו כאן, לא בגלל שאנחנו ממש סומכים עליהם, אלא בגלל שמורן אמרה שהם בדרך כלל קולעים. וגם את זה היא בעצמה שמעה ממישהי. אז שמנו פעמינו לבן יהודה, לליפשיץ קיצ'ן. זכרנו שהיה כתוב שבעלי המקום הוא הבן של אורי ליפשיץ. וזהו.
אז בסופו של דבר התאכזבנו. מאוד. באתר הבטיחו ברנץ' דקדנטי במיוחד, עם מנות מיוחדות, לחמים מפנקים ואווירה נכונה. אנחנו מצאנו מקום שמנסה להיות נכון, אבל מפספס. המנות היו מאכזבות, המלצרית היתה מעצבנת, ואנחנו לא רוצים להיות קטנוניים, אבל ממתי מגישים את האוכל לפני השתייה? בשורה תחתונה, ב"מבחן החמאה" הם לא עמדו.
מבחן החמאה? מה זה? טוב ששאלתם. זאת תיאוריה שהיא פיתחה כבר מזמן לבחינת מוצלחות בתי הקפה שבם היא מזמינה ארוחות בוקר. אז ככה - חמאה לא יכולה להיות קשה מדי כך שבלתי אפשרי למרוח אותה, אבל גם אסור לה להיות רכה מדי, שלא לומר נוזלית. בית קפה שיודע את העבודה יודע איך לדאוג שהחמאה תוגש בטמפרטורה הנכונה. אנחנו לא יודעים איך לעשות את זה, אבל לנו אין בית קפה.
ובשורה התחתונה - החמאה בליפשיץ הוגשה בפנכה קטנה במצב צבירה מוצק לחלוטין. קפוא. כזה שלא מאפשר אפילו לגרד ממנה על הסכין. וזה אומר הכל.
רצינו לכתוב פה על הבעייתיות שבהסתמכות על המלצות המתפרסמות בעיתונים ובאתרי האינטרנט, אבל אחד מאיתנו לפחות מתפרנס מהתעשייה הזאת. אז רק נאמר שבפעם הבאה נלך לבראסרי וזהו.
עדכון - כדי שלא תגידו שאנחנו רק מתלוננים, הפננו פניית מחאה לאותו אתר ממליץ (שימו לב להמלצה של היום) וקיבלנו תגובה:
היי אורית,
תודה על פנייתך.
כל המרמלדות שאנו ממליצים עליהם עוברים בדיקה וביקור של אחד מחברי המערכת לפני שאנו כותבים עליהם.
בכל מקרה, חבל לי שלא נהניתם ואני אעביר את התרשמותך לעורכת ולכתבים בהתאם.
תודה ושיהיה שבוע מוצלח ככל האפשר.
רז
צוות מרמלדה
נו, אז?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
