הרשו לנו להפוך רק למשך פוסט אחד (טוב, אולי יבוא לנו עוד פעם מתישהו, לא מתחייבים) להיא ממחתרת הקטיפה ולהגיד כמה דברים על הגיליון האחרון של מוסף הארץ. כראוי לאנשים חושבים, אנחנו קוראים רק את העיתון הסמלוני-יפה נפש (טוב, עכשיו גם נאצי) הזה, אם כי רק בסופשים, כי ביטלנו את המנוי. בקשר לעיתונים אחרים, אנחנו מדפדפים כשיוצא, וקוראים רק דברים ממש ממש חשובים, כמו הראיון עם נינט ב-7 לילות, למשל.
מוסף הארץ האחרון עבה במיוחד, כראוי לגיליונות טרום-חגים, וכמה פרטים בו משכו את תשומת ליבנו:
1. את הכתבה על לימור גולדשטיין (טוב, עו"ד לימור גולדשטיין. טרם קראנו את הכתבה, אבל ממש מעניין, השם הזה, לימור, לבן. ולימור גולדשטיין - יש שחקנית כזאת, לא?) מלווה צילום מקסים של תומר קאפ, צלם ששמו לא מוכר לנו מתחום העיתונות. גיגול קטן העלה שמדובר בבוגר טרי של המחלקה לצילום בבצלאל. הנה קישור לקטלוג של המחלקה. הצילום שלו שם הוא כנראה חלק מקטע וידיאו, אז קשה לשפוט. בכל מקרה הצילום במוסף מקסים, אבל מה שתפס את עינינו בעיקר הוא הדיסק המונח בקדמת ערימת הדיסקים שעל המדף מצד שמאל. מדובר בדיסק אינתה עומרי של אום כולתום (כנראה, כי זאת מהדורה שבה הוצאו כמה דיסקים שלה עם אותה עטיפה):
לא רק שזה מתאים לכתבה בצורה מדהימה, זה גם נראה לנו ממש לא מקרי. העיצוב הזה של המדף, עם הטייפ האייטיזי, הפירות שהם כמו בתמונות טבע דומם, העדשה, הכוס של התרמוס, כל הפרטים האלה נראים מחושבים אחד-אחד.
2. כבר מזמן רצינו להגיד - המדור הזה, אפעס, שעד לא מזמן לא ממש התייחסנו אליו, גם בגלל שהוא נתפס כמשהו ימני-דתי, סוג של עלה תאנה למוסף, וגם בגלל המיקום שלו אחרי עמודי הלוחות טלוויזיה-רדיו-קולנוע והתשבצים, שאנחנו מדלגים עליהם ישר למצב משפחתי, שהוא דרך אגב מדור גאוני לדעתנו. אז מה שרצינו להגיד - המדור הזה הוא סטירה במיטבה. יש להם לפעמים הברקות שקשה להתעלם מהן. כאלה שכבר לא רואים במדורי סטירה שהפסקנו לקרוא, וברור שלא בתוכניות ה"סטירה" בטלוויזיה.
3. התמונות של אלכס ליבק, שפעם באמת היו מבריקות, כבר הרבה זמן לא.
4. וסייד - טוב, אנחנו מתים עליו. זה ברור. הוא מצליח להוציא מכיליהם אפילו את קוראי הארץ, וזה בפני עצמו כישרון לא מבוטל.
5. תום שגב, שלפעמים ממש אין לנו כוח אליו, מדבר השבוע בין השאר על הדרכונים הגרמנים. אז לה יש אחד כבר הרבה שנים. כן, כמו שסבור שגב, גם היא דאגה לעצמה לדרך מילוט למקרה שהכול כאן יתמוטט. וגרמניה זה ממש מקום נחמד להימלט אליו, בתקווה שייתנו גם לו להיכנס, מתוקף היותו בן זוגה.
שני עניינים מעלה שגב: האחד, שמי שכבר הוציא דרכון גרמני ויתנדב לשירות קבע בצה"ל, הדרכון הגרמני יישלל ממנו. מהבחינה הזאת זה בסדר, אין לנו ממש כוונה להתנדב לצבא ההתקפה של מדינתנו. השני, שבמקרה חירום תפנה גרמניה גם את הישראלים בעלי הדרכונים הגרמנים, אלא שאלה יצטרכו לממן בעצמם את הוצאות הטיסה. נו, שוין, נעמוד בזה. העיקר שתבריחו אותנו מפה בשעת הצורך.
6. בקשר לכתבה על המותקפות מינית, בטח יהיה לנו מה להגיד, אבל טרם קראנו. בינתיים אנחנו תוהים - מה קשור הכלב?
7. הג'ינג'י והאדמונית - מה קורה כאן? האדום חזר לאופנה?
זהו בינתיים. נחמד העסק הזה. אולי נהפוך את זה לעניין קבוע.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
