עד לפני כמה ימים היה האזור שלנו שקט ופסטורלי. רחוב שקט במרכז תל אביב (טוב, צפון ישן), צעד אחד מדיזנגוף, שניים מבן גוריון ושלושה מארלוזרוב. והנה, היום יש לנו שכנים חדשים עם ילדים רועשים (יש כאלה שלא?), בניין שנבנה ממש מול חלון הסלון ושכן שמתעקש לנגן נירוונה בווליום לא מתחשב.
הכול התחיל לפני כמה חודשים, כשקמנו בוקר אחד וגילינו שהורסים את הבניין שמאחורי ביתנו. טוב, זה לא ממש בניין, יותר מבנה. זה היה בית בן קומה אחת, שלפי מיטב ידיעתנו היתה בו דירה אחת די מג'ויפת. אולי היתה עוד דירה בצד השני. מאז שהדייר המשתעל עזב, הבית עמד נטוש. והנה, לפני כמה חודשים באו טרקטורים גדולים ושיטחו את המבנה. פשוט העלימו אותו. כמו תלאביבים ותיקים הבנו שאין מצב ששטח כזה יישאר ריק. מיהרנו להתקשר לעירייה לברר אם התקבלה בקשה לבניית בניין במקום. אמרו שלא. לפני כחודש התחילה פעילות חשודה באזור. הגיע אדם, קשר את עצמו לעץ הדקל שבשטח הריק והתכונן לניסור. בהתחלה חשבנו שהוא רוצה קצת ענפים לסכך, אבל בירור העלה שהוא פשוט מתכנן להוריד את העץ. הצד הגברי בקואופרטיב אזר אומץ ושאל אם יש לו אישור. המטפס טען שכן, אצל הקבלן שהלך למוסך. התקשרנו לעירייה שהבטיחו לשלוח ניידת. כשהמטפס שמע על כך הוא נעלם. השקט חזר לאזור אבל ידענו שזה זמני.
בתחילת החודש, כשהיינו צריכים לחתום על חוזה חדש עם בעל הבית שלנו (שהעלה לנו את שכר הדירה, אבל זה כבר סיפור אחר), ידענו שאנחנו מסתכנים. חתמנו כי אנחנו מכירים את מצב הדירות בעיר. גרוע מאי פעם, תודה ששאלתם. והנה, השבוע החלו העבודות. הטרקטורים החלו לעשות את עבודתם. מה אנחנו מתכוונים לעשות? בתור התחלה התקשרנו לעירייה. שוב הצד הגברי הפעיל את קסמו, אמר את מילות הקסם (טוב, לא תמיד זה עוזר, רק לפעמים) - "אני מהטלוויזיה". אז מה אם הוא תחקירן בתוכנית בוקר (בלי לזלזל, תוכנית הבוקר הנצפית ביותר). בעירייה אמרו שחג, וששבוע הבא יישלחו ניידת לבדוק. אנחנו מחכים.
ואם כל זה לא מספיק, לבניין שלידנו (טוב, גם זה לא בדיוק בניין, סוג של בית פרטי) עברה משפחה עם ילדים. מדובר בנכס שאם הוא לא היה מכוער למדי, הוא היה ממש שווה. בית פרטי באמצע העיר, שתי קומות עם חצר, שער חשמלי וחניה. את החצר אנחנו רואים ושומעים מהסלון, אלא שעד לפני כמה חודשים לא הרגשנו את הזוג שגר שם. אבל אז הם עזבו ושלט להשכרה נתלה על הגדר. בשכונה הסתובבו שמועות שהם גרו שם בשכירות בעצמם, והם עזבו כי הם התגרשו. מן הסתם בית כזה הוא לא משהו ששוכרים ממוצעים בעיר יכולים להרשות לעצמם, כך שלקח כמה חודשים עד שהבית הושכר. בזמן שהבית עמד ריק גילינו שבחצר שוכן לו ג'קוזי. עד אז הוא היה מכוסה והזוג המתגרש לא ממש עשה בו שימוש. בחודשים האחרונים, פעם בשבוע בערך, הגיע זוג (השמועות אמרו שמדובר בגרוש ובבת זוגו החדשה), מילא את הג'קוזי והשתשעשע בתוכו (לא, לא מה שאתם חושבים, לפחות לא שמענו).
והנה, אתמול הגיעו הדיירים החדשים. חוץ מלהציף את הרחוב במים לא הרגשנו בהם. אבל היום התבררה הצרה. יש ילדים. הם יושבים להם עכשיו בחצר, והילד מדווח. בהתחלה הוא הכריז שיש תקלה בג'קוזי. עכשיו הוא סתם צווח. נותר לנו רק לקוות שכמו שקורה בדרך כלל עם ג'קוזים בבתים פרטיים, גם זה יינטש במהרה. חוץ מזה עוד מעט חורף וכבר יהיה קר.
והצרה השלישית - בשעה האחרונה מישהו משמיע את האנפלאגד של נירוונה בקולי קולות. לא נראה לנו שאלה השכנים החדשים. אנחנו רק מקווים שזה לא יהיה מנהג קבוע. אין לנו שום דבר נגד נירוונה, אבל אנחנו מעדיפים לבחור בעצמנו את המוזיקה שאנחנו שומעים.
מי ייתן והשקט יחזור לאזורנו. אמן.
עדכון: הילד צועק - "כיפאק היי לשלכת!". זה מה שמלמדים היום בגן?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
