היא הרוויחה שלושה פריטים במחיר זול במיוחד בגלל טעות של מוכרת. הסיפור הזה הזכיר לנו שביום שישי עצרנו בפיצוצייה מול העירייה כדי לקנות עיתון (הארץ, ברור). מאז שביטלנו בטריקת טלפון את המנוי שלנו, אנחנו מקפידים לקנות עיתון בסופי שבוע. בכל זאת, צריך לדעת מה קורה בעולם.
היא ירדה מאחורי האופנוע, הרימה חבילת הארץ מהערימה וניגשה לשלם. "תשע שמונים," אמר המוכר וקיבל שטר של עשרים. בראש כבר עברה לה המחשבה שיש כאן טעות, כי הרי הארץ עולה אחת-עשרה שלושים, אבל היא העדיפה לא להגיד כלום. עירוב של ביישנות ושל דחף רגעי לדפוק את המערכת. רק כשעלתה חזרה לאחורי האופנוע, אמרה לו שאולי יש כאן טעות. הוא פתח בנסיעה, ובבית נזכר להעיר שהוא היה מעמיד את המוכר על טעותו.
כששלפנו את החבילה מהשקית הבנו - תשע שמונים זה המחיר באילת. יכול להיות שהמוכר בפיצוצייה הגיע ממש לא מזמן מהעיר הדרומית ושכח שכאן במרכז משלמים מע"מ?
זרגן סבורה שבמקרה שלה מדובר בקארמה. האם אנחנו צריכים להתכונן לאיזו נקמנות של הגורל?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
