הקואופרטיב

הדוּד מקצר. אולי לא מקצר, אבל מקפיץ את הפקק. וכל זה דווקא כשמתחיל החורף ודוד השמש כבר לא מועיל. אולי בעצם הוא התקלקל כבר מזמן, ורק עכשיו גילינו את זה כי נזקקנו לו. הבעל בית שלנו, ששמו דוִד, לא מגיב להודעותינו. האחרונה היתה - "אנחנו מזמינים מחר בבוקר חשמלאי, צריכים אישור שלך". לא שמענו ממנו.

וכאילו כדי להזכיר לנו כמה פשוטים היו החיים לפני המצאת הטכנולוגיה, אתמול קיבלנו מתנה (מההורים שלו) - שעון קוקייה. כן כן, אמיתי עם מנגנון שכל שעה יוצאת ממנו קוקייה קטנה שעושה קוקו בהתאם לשעה, וכל חצי שעה יוצאת להזכיר בקוקו אחד שכבר עברה חצי שעה. הידעתם ששעון הקוקייה הומצא במאה ה-17 לאחר שגליליאו גליליי גילה את מחזוריות תנועת המטוטלת? לפי השמועות המציא אותו גרמני ממקום שנקרא שנוואלד אים שווארצוואלד (יער יפה ביער השחור). ואכן, שעון הקוקייה הזה הגיע אלינו בזכות נסיעה לגרמניה. להוריו היה שעון כזה שקנתה המשפחה לפני שנים. עכשיו, כשהוריו נסעו לטיול בגרמניה, הם הביאו שעון חדש, ונתנו לנו את הישן.

הקוקייה מופיעה בזמן, המים החמים לא. הוא התקלח ב"מה שיש". היא הרתיחה מים ועשתה "הוט באקט" ממש כמו בהודו.

עדכוני חתונה - הוא קנה בגדים. בניגוד אליה, הוא לא ייראה כמו דוס, יותר כמו נער מכללות בריטי. מגניב כזה.