אם לא יהיו שינויים של הרגע האחרון, ביום שלישי הקרוב הוא אמור להרצות מול הקהל הכי נחמד בקיבוץ אחרי הפרות, החברים מבית הדר. "הם קהל שבוי" מקפידים לספר עליהם, לפעמים קשה להם קצת לשמוע ולראות אבל הם קהל מ צ ו י ן.
הכל התחיל לפני כמה חודשים, החברים ישבו כמדי בוקר יום שישי בחדר האוכל עם המגש החום, עליו העמיסו מכל טוב הבופה הסוציאליסטי. אחרי כמה ביסים מהלחם המטוגן הגיעה האחראית על גיל הזהב בקיבוץ והתיישבה לידם. בלי מגש ובלי הכנה מוקדמת היא פנתה אליו ואמרה "אתה אולי מוכן..."? "זה בסדר...הם מאוד נחמדים". אה, תראי, אני לא יודע...? "מעולה אל תדאג זה יכול להיות על כל דבר". "אעביר לך שלושה תאריכים תבחר. הם מאוד אוהבים הרצאות, הם קהל מאוד מנומס תמיד שואלים שאלות".
התאריך נקבע. יום שלישי מועדון לחבר, חמש בערב. קרוב ל30 חברים כבר אישרו הגעה, מיטב המוחות מבית היוצר של התנועה הקיבוצית. רובם נולדו בתחילת המאה ונראה שיגיעו חמושים בקלנועיות עם מטפלות צמודות וציוד רפואי מתאים.
חברי הקואופרטיב תמיד ניסו להתחמק מהרצאות ובכלל מהדבר הזה שנקרא קהל, אבל עכשיו שעתיד החברות על הפרק לא כדאי להתגרות באלוהי הסוציאליזם שידוע כאכזרי במיוחד.
נותרו עוד יומיים ההתרגשות גדולה, החברים כוססים ציפורניים וממלאים עמודי וורד במחשב העיקר להגיע מוכנים להיכל הקודש של התנועה,"מועדון לחבר" שם ימתינו ואולי כבר ממתינים ה חברים.
עדכונים נוספים בקרוב...