דקות ושנייה/ שיר שלי.

שבע דקות מגיעים, עוצמים עיניים,

ארבע דקות נשארו עד שהשעון יצלצל ואנחנו נתעורר,

למציאות שאתה קבעת.

עוד דקה פחות עשרים וארבע שניות נתראה-

בריבוע- הכחול במרכז הדשא- הירוק.

ומי צבע ריבוע כחול בתוך אלפי מטרים ירוקים?

זה בטח אותו אחד שקובע לאן אנחנו הולכים.

שלוש שניות יקח לנו להיעלם.

ועוד שתיים לנשום לרווחה.

עכשיו אנחנו ודאי מאוהבים או לפחות ככה נדמה לי,

עד ש..

שוב השעון יצלצל וירתיע-

זוהי מציאות חדשה,

ברוכים הבאים.

אז זהו, הגיע הזמן להראות נוכחות,

האמתש כבר אין לי כל כך מה לכתוב כאן,

זה איבד מעצמו כל ה'בלוג' הזה.

אז זהו.

שיהיה לכולנו המשך חופש מהנה

הרבה צחוקים וכיף..

אוהבת ו.. מקווה לעדכן לעיתים.:]

דידדדד