המדבר

אני לא יושב קבע במדבר, אם כי אני רוצה להיות. חשבתי על זה הרבה והגעתי למסקנה שהמדבר הוא מטרתי בחיים. המסקנה לא הייתה על סמך נופים דוממים בתמונות, לא על סמך סיפורים מלאי תארים ונפלאות, אלא דרך הרגליים. בצורה שקשה לי להסביר, לנוף הזה יש השפעה עמוקה עלי והקשר שלי איתו עמוק, לפחות מהצד שלי בקשר.

המדבר נראה אדיש. כל איש יראה, כל איש ירגיש. הוא אינו מטפל ואינו תומך ולא מבקש שתחיה בשטחיו. אך כוונתו היא לא להיות בודד, למרות שלפעמים זה נראה כך.

המדבר, הוא נוף מאוד מיוחד, עם אישיות עמוקה, את השקט הוא צריך ואת השלווה. כדי להיות במדבר, יצטרך כל בא וכל יושב לעמוד בקריטריונים שהמדבר קבע, אם ולעדיהם יחפץ לרבוץ לו במדבר, המדבר אותו ידחה, אותו לא יקבל והוא את המדבר ידחה.

אך אותם האנשים עם הקריטריונים הנכונים, מה באמת מושך את אותם אנשים אל אותם הנופים הריקים, הצהובים, הקרחים והבלויים? איש שליו ורגוע, שכל כך נדיר למצוא, מה לו לחפש במדבר חוץ מאת הדומים לו? הרי כל דומיו יוכלו להתכנס באיזור אחר, מנזר או מקדש ושם בקלות לחיות יחדיו.

אך אולי אותו אדם, אינו מחפש את הביחד ואפילו לא את המדבר עצמו שיהיה לו לידיד. אולי הוא מסתכל על המדבר ככלי המושלם להכילו? אך מקום כזה יכול להכיל? איך האדם רואה בו מקום מגורים? אולי כי לפעמים, דברים הם לא מה שהם נראים.

המדבר, ריק ככל שיהיה, בלוי ככל שיהיה, מת ככל שיהיה הוא המקום היפה ביותר עלי אדמות. אני לא יודע אם אני עומד בקריטריונים שהוא הציב ליושבי הקבע בו, אך הספקתי להתרשם מיופיו. לפעמים הפשטות, היא כל שהאדם צריך. לפעמים הצניעות היא כל שאדם חפץ. פשטות וצניעות – המדבר מסוגל להכילם.

אולי אם למילים גדולות כאלה יש מקום, אז גם לי יהיה?

כך אנו רואים יותר ויותר אנשים שנפלו ליופי המדבר המסתורי. בלי עטיפות מסוגננות ובלי פרסומות בוהקות יכול הוא להכיל מילים כל כך גדולות. אם מילים גדולות כל כך נכנסות, אז גם אולי לי יש מקום בחבילה. אולי זהו יופי המדבר, הפרדוקס שטמון בו. מקום שנראה כל כך ריק, מכיל כל כך הרבה.

אני לא יודע אם אגדל לחיות במדבר, אך בזה מסתכם חלומי. אם אמצא שם דרך להתפרנס ולחיות – דיינו. אם לא, זה יהיה ביתי השני, כי אל המדבר נפשי זועקת, אל הנופים הצהובים, אל הריק המלא לשם נפשי זועקת. מי אני שאגיד לא לאותה נפש מתייסרת?

גיא.