האהבה והאמונה מנצחות בחיים

בס"ד

כמה הערות:

*הקטע דלהלן נכתב לאחר שיצאתי לי בכ"ו בדצמבר לשנת אלפיים ושש לספירתו של ישו הצלוב, בליל חורף סוער וגשום, הראשון מזה כמה חודשים, ופגשתי בעדר עצום של חשופיות עם בית. הלא הם שבלולים ארצישראלים. מושחתים.

*חלק מהאמירות שיופיעו הינן שופעות ציניות ואירוניה שלא מאפיינות אותי בדרך כלל. (ניראה לי... :)

*הקטע לא לבעלי לב חלש, נשים בהריון, בלוגריסטים קשוחים, אנשיםשאוהביםחלזונותאושבלוליםאוכלחיההומלסיתאחרת.

*כל הזכויות לבלדה- "קינת השבלול המעוך" שמורות לשושו השועל וחבר מרעיו.

*כמה נקודות אחרונות:......

*תהנו.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

ובהיותי מדלג בין עדר שבלולים

נזהר שלא לדרוך ולשמוע קחק' קחק' קחקים',

הופיע והגיח לו פתאום שבלול ממורמר

חשופית עם בית שבו הוא גר.

ולמרות זהירותי הרבה עד מאוד

כמו לדלג ולפסוע ולהיזהר לא למעוד,

הרגשתי לפתע קחקוח בנעליי

לא אבן או סלע או איזה שהוא בלאיי;

דרכתי על שבלול מסכן וערירי

שהגיח לו החוצה בין מרצפות שכונתי.

חשתי איך שברתי את ביתו של הגלמוד

ואיך בין רגע למסכן השתנה היעוד,

גופו כך נמהל עם עלי השלכת

ועם עוד יצורים כדוגמת האִיזְדָרֶכֵת.

הו! ברלה, ברלה מסכן עד מאוד

איך זה קרה- אויש! שבר ושוד!

אַךְ הַסְכֵּתְּ ושמע ידידי הנפטר,

לתשובתי הכנה כמו פריטת המיתר.

פסעתי לי בגשם ובין השלוליות

חושב ומהרהר לי ללא טעויות,

ועם כל המחשבה והרוגע שהקדשתי

על האביב שהיה והקיץ שאהבתי,

הייתה במחשבתי העובדה המטרידה

שהגרב נרטבה ונהייתה לי כה כבדה,

אך יתרה מכך ניקר במחשבתי

שהחורף שהתחיל הינו כה בעייתי,

כי לפעמים קורים מקרים מתסכלים

שפוסעים ברחוב ומועכים כך שבלולים,

שיוצאים לבשׂר על בואו של החורף

וישנם מוגי לב שמפנים לכך עורף.

כמו אנוכי למשל שהיה כה בטוח

שהעונה העכשווית הינה סתם עונת רוח,

שתחלוף לה במהרה כחלוף הימים

ותביא איתה שלל ימים מוארים.

הו שבלולי!, מה אומר ומה אוסיף

הן כתבתי וחפרתי לומר מה עדיף,

אם עדיף חורף מר-

וחשוך-

ואכזר,

או שמא יום מואר ושמח-

ולא קר.

אללי לי! שבלול יקר שבשבלולים,

איך זה קטפתי אותך בימיך העלומים.

הִנֵנִי שְקַעִים לכל קְמַרֶיךָ

אולם קרה הגורל ודרכתי כך עליךָ

אך במיטוטא ממך אותי אל תאשים

זה החורף הנורא שמדכא פה אנשים.

איך אוכל לא למעוך אותך ידידי

כאשר אתה מבשר על חורף שכנגדי.

הן אסורה אליך

ואל עדר מרעיך!

מבשרי החורף איטיים וכוזבים

שבאים אלינו עם התקבצות הֶעָבִים

לא אאריך בדיבור ידידי המעוך

הרדיאטור פה שרף לי תתנוך.

ומסור נא לחברך החשופית הרירית

שבגללו מעדתי ונפלתי לשלולית,

משום ששיחקה לו השעה והיה לו מזל

כי בין רגע הייתי הופכהו לז"ל.

נוח נא על משכבך בשלום...

עם-עוד-כמה-שבלולים-שאני-ידרוך-עליהם-בחפץ-לב-ואם-הם-לא-ימותו-אני-ישים-עליהם-מלח ויראה-אותם-מתבוססים-בריריותם!!!!!!!!

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

ובנימה חיובית זו,

שיהיה חורף טוב ושמח!                        

שושו השועל

=)