האהבה והאמונה מנצחות בחיים

בעזרתו הבלעדית

המצב בו אני נתון בשלל ימים אלו, כגון: נטול-מתמטיקה-לחלוטין,מקצועות עיוניים כאלו ואחרים המשוועים שאלמד אותם לקראת תעודת הפגרות לה אכן אזכה,הקיץ שממשמש ובא, החלטות הרות גורל לקראת עתידי ועוד אי ספיקת תובנות כאלו ואחרות, המשמיעות ביתר עוז ובתשוקת אין קץ להתפרץ החוצה ולומר:"גם אני מתבקשת", אך נתקלות בעוז ידי ובחירוף נפשי כאומר:" אל לכם! הן תבוא השעה ואף אתם תתמסקנו", כל זאת גורם לי להביא בזאת כמה מסקנות מתבקשות (על מי אני בא לעבוד?! יש לי פרו ואני סתם מתלהב לעדכן...) לגביי תקופה הרת גורל זו.

ראשית כל,

סוקרטס רצה למצוא הגדרות כוללות למושגים כגון טוב, צדק וחוכמה ולא להסתפק רק בתיאורים. הוא חשב שכל אחד מן המושגים המופשטים האלה מציין איזושהי מהות, איזה מכנה משותף המתאר דברים בעולם. הוא ידע שאם אנשים יכולים לתאר, למשל, מעשה של אומץ, הם ודאי יוכלו לזהות את מהות האומץ שנמצאת במעשה הזה. שאיפתו הייתה לבודד את המהות הזאת, להגדיר אותה בדייקנות וכך להתקרב אל ידיעת האמת.

אי לכך, ובהתאם לזאת, נוכחתי להבין את מהות מקצוע המתמטיקה:

רבים מתלמידי וממתבגרי ארצנו נוטים להרגיש תחושת עיצבון  המלווה בתחושת דיכאון תמידי ורציף , בעודם מביטים נוכח ספרי המתמטיקה המעוטרים בשלל שמות של טובי מתמטיקאי ארצנו, כגון: בני-גרון-הבנזונה (הביטוי נלווה כמעט לכל מוסד חינוכי המכבד את עצמו), גבי-יקואל (ותו לא, באומרם, אם כבר נדפק עם השם לא נוסיף..) ועוד רבים וטובים (או שלא טובים)...

כשונא מתמטיקה מושבע  וכמעריץ דגול של כל הפורומים-לשונאי-מתמטיקה-למיניהם , אני מבין לליבי את התלמידים אשר חשים את ההרגשה המצוינת למעלה +. אך אם לא ניתן מענה לכל אותם אשר רוצים להבין על מה ולמה כל המהומה, הדבר יהיה בעוכרינו. דעו לכם חביביי, זה קצת יהיה קשה להשכיל ולהבין, אך כאחד שהיה מכור לכך, והיה חייב לעשות זאת כל כמה שעות ביום, אומר לכם מהי האפשרות הטובה ביותר: הסתובבו לכם בשלווה בין חבריכם המתוסכלים והממורמרים , המוציאים את כל כוחם ומרצם בהמצאת קללות חדשות לבני גורן , ולחשו להם בדממה דקה אך כזעקה אילמת : מתמטיקה זה לא הכל בחיים! לאחר שעשיתם זאת, עשו סיבוב נוסף ואתרו מבטי תסכול  אצל עוד מתבגרים(עדיף כאלו שיצאו לפני שניה מהבגרות), ואף להם עשו את שיטת השחרור הנ"ל.

שנית כל,

אפלטון חילק את האוכלוסיה לשלושה מעמדות על פי שלושת ממדים אלו:

 מתינות - אנשים בעלי חוש מידה וחוכמה. אנשים אלו הם בעלי התכונה המתאימה להיות מנהיגים ולעסוק בתחום המדיני פוליטי.

 גבורה - אלו הם האנשים עם היכולות. מביניהם תצמח הצמרת הצבאית והצמרת הניהולית, התפעולית והאדמיניסטרטיבית.

  תאבון - היא תכונת הרצון והיכולת להרוויח כסף ונכסים. אנשים שזוהי תכונתם השלטת אמורים לעסוק בתפקידים כלכליים ולא מדיניים.

אין לי ראייה 6-6, אין לי חוש ראיה על טבעי כמו של אורי שקר, ואפילו אין לי כוח להתאמץ בקריאת האותיות הקטנות, אולם גם אני וגם אתם וודאי נוכחתם לשים לב שבאוכלוסייתנו הרב גוונית כשל אפלטון, לא מופיעים, ואף לא לשביב שניה, אממ.. נו, מה שמם.. אה כן- חובבי המתמטיקה, או בעברית אוניברסיטאית- המתמטיקאים.

לכן, אני ממליץ בחום לסלק את כל מי שדבק בו רפש המתמטיקה ולגרשו מאת אוכלוסייתנו, ולשלוח אותו או לאוגנדה (למה לא אוגנדה?!) או לדיר אל אסד. ובהקדם המיידי.

משפטים כגון: "מתמטיקה זה רק לתרגל" ו " אם לא תעבור על זה אתה בחיים לא תדע", נשמעו באוזניי מספיק פעמים, והזיקו לי במידה שהזיקו לכל אחד אחר. לכן, אנא ממכם, סתמו (או כמאמר פריצי "סתבּוּ").

הקץ לציניות ולשכרון החושים, הפוסט הזה נגמר. אם לא הרגשתם כמתואר, או לא חשתם הזדהות עם הנאמר אז מתפרצות אלינו עוד שתי מסקנות חשובות:

-או שאתם בעצמכם חובבי-מתמטיקה ומטיפי לימוד, המבלים את רוב שעותיהם בוויכוחים על איזה ספר מיקוד לקנות, ומי יותר טוב: בני גורן או גבי יקואל. (יא טפו יו מאט!)

-או שאתם יושבים נינוחים ומתוסכלים כאחד, מול מסך המחשב ותוהים " מה לעזאזל הוא רוצה עכשיו?"...

אם חשתם את המסקנה האחרונה אז מתפרצות אלינו עוד שתי מסקנות חשובות:

-או שנכנסתם לבלוג שלי בטעות, אך התחלתם לקרוא וניגררתם בעל כורחכם על לשורות אלו (יא טפו יו מאט!)

-או שאתם פשוט לא אוהבים את הכתיבה שלי ומעדיפים בלוגים של סלבריטאים כמו למשל של שאול יהלום (http://www.kipa.co.il/blog/blog.asp?id=20)

אם חשתם את המסקנה השניה אז למרבה הפלא...מגיחות אלינו עוד שתי מסקנות:

-או שאתם אוהבי פוליטיקה וחובבי אקטואליה מושבעים, שלא מסתפקים בחדשות 2, חדשות 10, הקלטת הפרומואים של כל החדשות, וצפיה מעייפת במבט של הערוץ הראשון (חיים יבין פרש- יש מה לראות  ).

-או שאתם פשוט לא אוהבים את הבלוג שלי ומעדיפים בזריזות לדפדף ברשימת הבלוגים הפופולריים ולבחור בין מבחר האימו-בוייז הנמצאים שם, שיספרו לכם איך זה לחיות חרא ולמה עדיף לכם בכל מיקרה להתאבד.

אם חשתם את המסקנה השניה אז כניראה שהלאתי אתכם יתר על המידה בהסקת מסקנות, ואתם לא בנויים לפילוסופיה בלוגית שכזאת, לכן עשו לעצמכם טובה, עזבו אותכם מדברים מסובכים, שתו כוס מים קרים ולכו לצפות בכוכב נולד 5, ותראו אנשים שחייבים להוכיח לכולם (וגם לעצמם) שהם הכוכב הנולד הבא בלעשות כמה שיותר פדיחות מול מצלמה.

עד הפעם הבאה (שאני מניח תהיה קצרה יותר..)

מוקירכם,

שושו השועל