האהבה והאמונה מנצחות בחיים

בעזרתו

לפני שאני אורז את התיק ונוסע, ממשיך הלאה, חשבתי שמן הראוי יהיה לשבת ולהשקיע בפוסט פרידה שכזה. מן צידה לדרך בשבילי, וכמובן שגם בשבילכם.

נפתח בסיפור קצר:

רובכם ודאי קראו את "האלכימאי" של פואלו קואלו, ועוד יותר ודאי שרובכם המכריע גם נהנה מהספר בקריאה ראשונה, שניה וכו'.

אך אני כמעט בטוח שרובכם מרובכם לא יודע שהסיפור על הנער, אינו אלא סיפור שמתבסס על סיפור של חכמים ביהדות. והרי הסיפור:

מסופר על אבריימל'ה מסימוניא  (אבריימל'ה מהשורש אברהם, וסימונא שם של מקום) שהיה עני מאוד. אבריימל'ה היה מתפרנס מכריתת עצים ביערות ומכירתם להסקה. עבודתו הייתה קשה והוא היה מתפרנס בקושי רב, והיה חי בדוחקה עם משפחתו. יום יום היה אבריימל'ה עובד ועובד, מבוקר עד ערב להביא את הפרנסה לביתו. לילה אחד חלם אבריימל'ה חלום מוזר: ובחלומו הוא שומע קול שאומר לו "מתחת לגשר הישן בפולין מסתתר אוצר עצום...." התעורר אבריימל'ה מהחלום, תהה על קנקנו, וחזר לישון על קנקנו. בלילה הבא שוב חולם אבריימל'ה, והנה בחלומו הוא שומע ש"...אם יגיע לגשר הישן בפולין ימצא אוצר גדול...". שוב התעורר - ושוב (אתם בטח מנחשים) חזר לישון (בחור טוב האבריימל'ה הזה). כך חלם אבריימל'ה שלנו במשך כמה לילות את החלום המוזר הזה. לילה אחד, כאשר שוב חלם את החלום, גמלה בליבו של אבריימל'ה החלטה שלמחרת בבוקר הוא יוצא אל הגשר העתיק בפולין למצוא את האוצר, כי מה כבר יש לו להפסיד. למחרת בבוקר התעורר אבריימל'ה והודיע לאשתו שהוא יוצא לדרך. ויצא לו אבריימל'ה לדרכו, ויעבור דרך דרכים רבות ועקלקלות, ולא מצא מנוח לנפשו עד אשר הגיע אל הגשר הישן בפולין. והנה, כאשר ניגש אל עבר הגשר, עצר אותו השומר ושאל אותו לאן פניו מועדות. ויענה אבריימל'ה בתמימות ויאמר שדרכו היא לגשר. ויענהו השומר שאסורה היא הכניסה, שכן הגשר רעוע ומסוכן לעוברי אורח. ויספר אבריימל'ה שלנו לאותו שומר על האוצר בתקווה שיבין וייתן לו להיכנס. ויענהו השומר בבדיחותא-דדעתא ובלגלוג (לגלוג, לא בלוג. מכורים שכמותכם) :"אז מה אם חלמת-שיש-אוצר?! גם אני חולם כבר חודש שמתחת לבית של איזה אבריימל'ה בסימונא יש אוצר עצום...ואני לא טיפש מספיק בשביל לעשות את כל הדרך..." ויחזור אבריימל'ה לביתו, ויחפור, וימצא את האוצר שהיה כל הזמן מתחת לביתו, וישמח הוא ובנו ביתו (אנד זיי ליבד הפילי פור אבר אפטר).

כן כן, מודע אני למבטי התימהון הערוכים על פניכם. פאולו קואלו חיבר (בהצלחה יש לציין) את האלכימאי על אגדת חז"ל ישנה וטובה.

אז מה אנחנו יכולים ללמוד מזה?

נכון שיש רגעים של עוני ומחסור קשה, אולם אנחנו חייבים לדעת שהאושר והשמחה האינסופיים (ע"ע "אין סופי", שוטי הנבואה) נמצאים תמיד מתחת לאף שלנו, או במילים פחות אופנתיות, האושר-נמצא-בהישג-ידך.

ולמה אני מספר את הסיפור הזה?

קודם כל כי אני אוהב סיפורים.

אבל האמת היא שהסיפור הוא רק ההקדמה למבוא של התקציר של הפתיחה של מה שאני רוצה לומר לכם...

אדם חכם אמר לי לא מזמן (לפני כמה דקות) משו מאוד חכם, ואני רוצה לשתף אתכם בו.

רוב האנשים חיים את החיים בלי לשים לב שהם לא חיים את החיים. (לא, זה לא משפט-המחץ-האייסיקיואי שאומר" תעשו חיים בחיים כי בחיים לא תצאו מהחיים בחיים" לא. ועמכם הסליחה) מה זאת אומרת? הרבה אנשים חיים תוך כדי תיאוריה קלישאתית מפורסמת שאומרת :"כאשסיים בית ספר אני אתחיל לחיות כמו שצריך" או "אחרי החגים אני אראה איך אני מסדר את החיים שלי" ועוד רבות ו (לא) טובות.

מה בעצם קורה לנו? אנחנו דוחים דברים בשביל שלא יטרידו את מוחנו, תוך כדי כך שאנחנו מפספסים את העיקר של אשכרה לחיות-את-החיים. וכמה שהדבר נשמע קלישאתי הוא נכון. אם נדחה ונדחה (את מה שאפשר למחר- למחרתיים) אז נמצא את עצמנו אחרי 20 שנה שחיינו את החיים שלנו כפספוס אחד גדול! כי בעצם חיינו בתחושה של ציפייה מתמשכת וארוכה ש "יהיה טוב, כ..." דבר לא בריא ולא נכון.

נכון שדברים ברומו-של-עולם הם בד"כ טובים בתיאוריה וקצת פחות בפרקטיות של העניין, אבל זה לא תלוי באף אחד אחר חוץ ממני (וממך).

אז בואו נשנס מותניים, ונמצא כבר את האוצר הזה שנמצא אצל כל אחד מאיתנו, ונחיה את החיים כאן ועכשיו. בלי ציפייה ובלי דחייה. אורגינל. ואז אני בטוח שנגלה את האוצר הזה, שתמיד היה, ונמצא מתחת לבית שלנו.

תובנה חשובה: מילון עברי-עברי זה לא מילון "יענטו-אחושרמוטה-מילון-עברי-שחבל-לך-על-האף". זה פשוט מילון שמפרש מילים בעברית.

מלא שמחה ואהבה, כי...כי...אתם אנשים על הכיפאק!