תשששמעוו,
אניי הבנתייי דברר אחד=]
כאחתת שלאא האמינה שאיי פעםם אזכהה לחייך שוב, כאחדד שחשבהה שהחיים חרא כלל הבנים אותוו זבל, ושאפעם..לאא אדעע לאהובב ולחייךך עוד לעולם...<<אולי נשמע מוגזםם אבל כן, ככה היה..לפניי כמה זמן..>>
אניי שובב נכנסתת לפהה אחריי תקופהה דיי ארוכההה שהייתיי בהה נוראא עצובהה ונוראא כאבתיי עלל דברים שהיום אני מביטהה אחורהה ופשוט צוחקקקתת שבזבזתיי זמן יקרר על דברים כאלה...
כן, זה נכון שמטעויות לומדים, ונכון שבחיים אין מה לעשות עושים טעיות ולפעמים משלמיים עלייהם...
אבלל בסופוו של דברר...
אניי מאמינה לפחותתת שהכלל...ל-ט-ו-ב-ה!
לאהבבבהה כאזובהה וכאוובהה יששש פיצויי...באהבהה אמיתיתת כנההה והכיי מאושרתת שיש..=]
תקופהה חראא תאמידד מגיעעהה לסיומהההה שמגיחהה להה משום מקום, תקופהה מקסימהה ומדהיימה=]
מילות המפתחח הן..: סבלנותת ואמונהההה=]
אזזזזזזז אנשים, קחו הכלל בקלותת..תחחייכו ובליי להפסייקקקק...כיי תאמינוו ליי שהחיים שוויםם כל חיוך וכלל אושר שיש..=]
אזזזז שיהיה לככככםם אחלהה חיים..=] וששששהחיוךך לאא ירדד מהפניים שלככככםם=]
בבבבבבההיי..לבנתייםם=]