|
| 4/2006
למה אני פה
הגעתי לפה בגלל טל. טל נגד העולם. טל כבר מזמן לא כותבת. אריקון מעדכן פעם בכמה חודשים. לא בדקתי מה קרה לאיריס והחטאים שלה (נראה לי) אבל בסתר לבי הקטן אני מקווה שהיא מתה מאיזה שהיא מחלת מין אקזוטית. זרובבלה זה הדבר היחיד שאני מסוגל לקרוא כיום. כמו טל, רק עם ציצים יותר גדולים שלא צוירו בpaint.
טרם מצאתי מחליף ראוי לאריקון. אבל יש המון מחליפות לאיריס. אלפי אונסי הברות נטולי כל יכולת כתיבה שחושבים שפוסט עם תמונות זה מגניב. אפילו יצרו קטגוריה כזאת לבלוגים. פעם פוסט עם תמונות היה נחשב למילת גנאי. פוסטים לשם פוסטים כמו של "אבא קריר" היו נחשבים למיץ של הזבל של חדר האוכל של המפעל לעיבוד שפכים בהרצליה. וה"רווק" גורם לי להקיא - גבר שכותב על זיונים כמו שרמוטה. איריס עם שערות על החזה, אם תרצו.
ובגלל זה אני פה. לשרטט קו דק בחול עם המקל שלי אל מול צבא הפקאצות והפקאצונים שחושבים שלהקליד ולכתוב זה אותו הדבר. לצעוק "thou shalt not pass". ואז לתקוע להם את המקל בעין.
בלי שפיכת לבבות ויבבות. בלי ציצים. בלי זיונים. בלי פוסטים של תמונות (אלא אם כן זה של ציצים). אפילו אם אני אעדכן פעם בחודש. אפילו אם בעוד שנתיים יהיו פה 8 כניסות, מתוכם 6 של אמא שלי. thou shall not pass, זונות קטנות וורודות.
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
