כולם פה מאוהבים מסריחים!
מאבדים את עצמם נבלעים בתוך כל הדבר ה"רומנטי" הזה.
אהבה זה חרא!
זה ניראה טוב עם שמגיע הסוף ומתחרטים על כל הגועל נפש שנעשה
כאילו מה הקטע להתאהב שזה כבר דוחה להפרד להיפגע לחזור שוב לריב שוב להפרד ולהפגע ואז מה? מה?
ואז שוב להתחרט ולחשוב עד כמה היית מטומטם שניכנסת לזה?
וכל הדיבורים המעצבנים האלה "איזה חמודדדדד" איזה זה....כאילו די די לשתף אותי!
מה אני ניראת לכם?
כולם מזיינים בשכל על עד כמה חבר\ה שלהם כלכך מיוחד\ת ולדבר על כמה אוהבים אותו\ה.
יאללה נו
ולא אני לא מקנאה
בי.