שפיות קדושה

איזשהו יום החלטתי לעשות חיפוש יסודי בפורום והגעתי למס' אייסיקיו של חברה של האובדנית.

בפרטים שלה מצאתי את הבלוג ושם מצאתי תגובה של האובדנית, בצירוף הכתובת של הבלוג שלה.

ואז הגעתי לפורומים שהיא פעילה בהם ומצאתי את זה:

"אמרתי לך תודה, ואמרתי שאני באמת מעריכה
אבל אני לא.

אני לא יכולה להעריך את מה שעשית כשזה גורם לי להרגיש יותר רע
אני לא יכולה להעריך כשאת דואגת לעוד אנשים מלבדי (אני מקנאה)
אני עדיין מרגישה מקרה סעד שלך
אני שונאת אותך.

לא מגיע לי כל מה שעשית בשבילי
הייתי מעדיפה לא לשמוע ממך יותר"

היא כתבה את זה לי.

הכל הולך להתחיל מההתחלה.

אני לא מוותרת... הבטחתי לא לאכזב והפעם אני הולכת לעמוד בזה.

כשדיברתי איתה לפני כמה ימים ידעתי שהיא מנסה להרחיק אותי מהחיים שלה וזה הדאיג אותי. חשבתי שהיא רוצה להוציא אותי מהעניין לפני שהיא מגשימה את המשאלה הגדולה שלה.

אני שמחה לגלות שזה לא בגלל זה, אבל מצד שני... זה עצוב כל כך.

אני כל כך אוהבת אותה, כל כך כנה איתה, אמיתית.

היא מסרבת לקבל את זה שהיא חשובה לי בזכות עצמה, לא בגלל איזה צורך שלי במקרי סעד (לא תודה!) ולא בגלל רחמים.

אני חייבת להכניס לה את זה טוב טוב לראש.

אין לי מושג איך...