שפיות קדושה

הייתי מזועזעת למראה כאבה כשהייתה כאן ואני חייבת לציין שמה שקרה עכשיו פחות מרעיד אותי.

אני חושבת שמי שמכיר את המחלות שלה והכיר אותה מקרוב יכול היה לראות את זה מתקרב, היא עשתה הרבה דברים מאוד לא פשוטים בזמן האחרון שלה כאן והיה מקום לקרובים שלה להציל אותה ולאשפז אותה ולקוות לשיפור במצבה (ולו רק למען ילדיה שנשארו בלי אמא). את רוב המלחמות הוירטואליות של היא עשתה מתוך המחלה שלה ומתוך הקושי שלה להתמודד עם עצמה בעצמה, לדעתי היא הייתה אישיות לוחמנית שגברה עם הזמן ככל שמחלתה החמירה ועכשיו המחלה הכריעה. זה עצוב מאוד, כואב מאוד ומצמרר... לחשוב על מה שעבר עליה בתקופתה האחרונה בחיים ומה השאירה אחריה, בלעדיה. (מתוך תגובתי לאנתי'אה.)

רפונזל- מירב ז"ל.

על הסף, נטע ד, אנת'יאה, אטיטיוד.

מהרגע שנודע לי על התאבדותה של רפונזל הבוקר, אני מסתובבת עם תחושת חלחלה שגורמת לי להרגיש חסרת אונים לחלוטין... ההרגשה המוכרת הזאת שתוקפת אותי בכל פעם שנושא ההתאבדויות עולה.

ההתאבדות של מירב, רגשות האשמה שתיארה אנת'יאה בפוסט האחרון שלה ועוד דיונים בנושא ההתאבדות המזעזעת הזאת, גרמו לי להבין איפה בדיוק עובר הגבול בין החיים הוירטואליים שלנו לבין המציאות.

ההתאבדות שלה מוכיחה עד כמה מה שקורה בזירה הוירטואלית יכול להשפיע על אנשים בשר ודם.

מישהי כתבה - "היא התאבדה בגלל בלוג!", אבל כולנו יודעים כמה שזה לא פשוט כמו שזה נשמע.

(כל מה שקרה מאז שנסגר הבלוג שלה בישראבלוג נודע לי רק היום, דרך הסיפורים של מי שהכיר אותה או היה עד להתרחשות בזמן האחרון.)

הנושאים ששברו אותה לבסוף היו הנושאים שלא הצליחה להתמודד איתם ביום יום ונכנסו לכאן בדיונים עם אנשים שמכירים רק את דמותה הוירטואלית, הלוחמנית כל כך.

אולי זו הייתה טעות מצידה, אולי זה מה שביקשה לעצמה, אולי אנשים אחרים היו צריכים לחשוב על ההשלכות של המילים שלהם לפני שדבר כזה קורה - אבל זה ברור שאף אחד לא חושב על הגרוע מכל בהתנהלות שלו עם אנשים. אף אחד לא חשב על כך שיתחרט על מה שהוא אמר כשדבר כזה יקרה.

מעבר להתחשבות בכאבים של אנשים שאנחנו פוגשים בעולם הוירטואלי אין לנו הרבה מה לעשות בשביל למנוע את הצעדים הקיצוניים שהם עתידים לעשות.

מהנסיון האישי שלי עם אובדנות של אנשים קרובים, קשה להשפיע על ההחלטות הקיצוניות האלה גם בחיים האמיתיים, פנים אל פנים. כמה השקעה ומאמץ זה דורש, זה לפעמים בלתי נתפס.

ואולי מחלתה גם היא הייתה בלתי נתפסת לאור האישה הנבונה כל כך שהתגלתה בכל תגובה שלה, בין אם הייתה חלק ממלחמתה ובין אם לא.

אנחנו יכולים רק לייחס את כל הסיפור לתכונות האנושיות שלנו הוירטואלים, או שאנחנו יכולים ללמוד מזה לקחים חשובים.

מה שאנחנו מקלידים אל תוך העולם הוירטואלי מגיע לאנשים האלה שקוראים אותנו, שמגיבים לדברים שאנחנו אומרים - והם יודעים שמאחורי המילים המודפסות יש אנשים כמוהם, מציאותיים וחיים שמתכוונים לכל מילה.

ישרא בלוג איננו חלק נפרד לגמרי מהמציאות, בטח ובטח שלא לאנשים שתפיסת המציאות שלהם עוותה.

יש השפעה לכל מילה שלנו ועדיף להבין את זה מוקדם מאשר מאוחר.

היה לי לילה מזעזע.

הכתבה שראיתי רק עכשיו: http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=164413&sid=126

אני לא מסוגלת לקרוא מעבר לתמונה שלה.