ל.ב. מפיות תחרה ואזיקונים, פרט מתוך המיצב
כלים מעיסת ניייר טישו, פרט מתוך המיצב
ל.ב. אחיות בנוף, מגזרת נייר, 2009, פרט
תכנית למיצב לבן
לא יכולתי לפזר מלח,
לו יכולתי לפזר מלח
- (טקסטים מחוררים, מוארים)
- כלים מעיסת נייר טישו מונחים
על מצע מלח גס.
אולי הכלים צריכים להיות מונחים בתוך
ארגזי קרטון, התיחסות לכלי הנדוניה
שעברו משם לכאן.
- פסל מפיות תחרה ואזיקונים,
(צל על הקיר)
- מאוורר שמעיף פרפרי נייר לבנים,
בתוך שקית ניילון.
- ערימת שקיות מלח.
- סרט וידאו "תיקון" נשים מקלפות גזר.
- צינור מגולגל, מחורר עשוי מתצלום יער אורנים.
- בובות נייר עם עיניי מנגה.
מונחות מתחת לפסל התחרה.
- יציקות נעליים מנייר טישו.+ נבטים נובטים.
- תגובת מבקר קטלנית מהתערוכה האחרונה. ממוסגרת.
- כתם צבע לבן ענק שהתייבש.
- פטיפון עם תקליט רשום מסתובב. ללא קול.
וללא מחט.
- שרשרת מחטים.
סרטי נייר אדומים של קישוט לחג פורים.
- רישום של ענפים מחוררים,
זיכרון נוף חלול ומרוקן.
- תמונה של אחיות בנוף, מונחת על הצד. (לאורך)
פרגמנטים של יופי מתכלה.
שאריות מלאכת יד נשית, מסורתית.
חוויה הזויה שמשלבת יופי ופיתוי מול איום ופחד,
קלילות, שקיפות, נזילות, ציפה, תעתוע, אשליה.
חוסר משקל, דברים שחולפים ומתכלים,
עפים ברוח. ניתנים למיחזור, מחזור,
מחזוריות.
עוד מחשבות לגבי ההצבה.
בצד החדר ערימת קרטונים ממולאים בכלי הטישו.
תחושה של מעבר. אירעיות.
במרכז החדר שולחן עליו מפוזר מלח גס,
במרכז יש סימן, של עקבות אהיל, נברשת,
או איזה חפץ שמסמל עושר. לנסות לעשות מהמלח יציקות.
מעין חרסים, שבירים. דימוי שברי זכוכית, מצב השבירה. (קבלה)
לדמות את חווית האמנות והמעבר כמצב אירעי,
שביר, נפיץ, עדין, זמני, מתכלה......
חלל מואר בתאורה נמוכה, משהו מינורי,
שמפעיל את צל החפצים,
שאט אט מאבדים ממשקלם, חומריותם.
והצל מקבל חשיבות.
כינוי:
ל.ב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
