הגעתי למסקנה ש אני מזוכיסטית ואני אוהבת לסבול ..
אני נהנית מזה ואני לא מפסיקה כי יש בי משו דפוק שכל כך התרגל לרעיון ולכן לא נותן לי להרפות.
וזה כבר 16 שנה וחצי וזה חייב להיפסק..
כי.. פתאום היום הבנתי את זה.
אז..
לא יודעת.. נראה מה אני יעשה בקשר לזה כי לדבר לא יקדם אותי לשום מקום.. לא ככה.?
וזהו..
"pain, without love
.pain i can't get enough
pain,i like it ruff
cause i rather feel pain than nothing at all
rather feel p-a-i-n!"
נכון לכל אחד מכם יש מקום משלו?
אולי אתם לא ממש מודעים לזה או.. שאף פעם לא ניסיתם אבל לכל אחד יש מקום שמחזיר אותו לזיכרונות הישנים שלו.. לילדות שלו.. בעצם לא רק מקום.. אפשר לומר גם שירים.. אבל מקום ממחיש יותר.
אז.. יש מקום שאליו אני תמיד חוזרת שקשה לי כדי לשכוח או סתם כדי לנקות את הראש.. ים המלח.
וסוכות הזה לא נסענו.. וכמה שעכשיו אני מצטערת על זה..
כמה שאני כל כך צריכה את זה עכשיו.. עכשיו יותר מתמיד. לנשום אוויר אחר.. אוויר שונה מהאוויר שנושמים פה במרכז..
ואני מתגעגעת לתחושה של הזיכרון והשייכות למקום.
אז.. לא יודעת.
תמיד טוב שיש את המצפה וגן העליה בגבעתיים שיעזור לי לשכוח קצת ולחשוב.
אז..
זזתי לנשום קצת אוויר גיבעתיימי ו.. הלוואי והוא יעזור לי עכשיו כי.. אני לא רואה משהוא אחר שיעזור לי \:
ו.. לא אל תנסו להבין אותי כי.. זה לא ממש ילך לכם.
3>
ו.. הודש.. ממש תודה על השיחה חמודה שלי. את לא יודעת כמה עזרת לי 3>3>3>3>3> אוהבת אותך קטנה שלי ואני ממש שמחה שהתקרבנו!
2 תמונות מאתמול : היה ממש כיף בשולחן שלנו D:
בן טובים ואביקו לא הפסיקו להצחיק אותי 3>
קלרה הודש ליאנוש וספיקי 3> U חיימדלוס.
וו.. סתם תמונה כי אני חושבת שהיא חמודה ^^