הפצצות נחתו אחת אחת.
הפגיעות היו ברמות דיוק של מטוס קרב עתידני.
היה לי ברור כבר מאיפה זה בא, ראיתי את הזעם שנצבר פורץ החוצה, אבל זה לא שינה כלום.
כל מילה פתחה עוד פצע מדמם, נוגעת בפחדים, ברגשות האשמה הכי בסיסיים.
לא תודה. אני עם זה סיימתי.
שירוש תודה 3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
galia_g
