I needed you, Probably as bad as I need another hole in the head

בפעם הראשונה השנה : "אני מאושרת!!!"

בלי חבר!

בלי שום סיבה!

פשוט.. מאושרת!

אני לא יודעת אם אפשר לקרוא לזה מאושרת אבל.. אחרי תקופה לא משו אני שמחה להודיע שאני בסדר!.. שאני שמחה!

אוח.. התגעגעתי לזה כל כך.. פשוט לא ידעתי כמה.. התגעגעתי כל כך לחברים שלי.. התגעגעתי לאלה שלא ביליתי איתם כל כך בגלל הדיכאון.. והתגעגעתי בסוג של געגוע גם לאלה שביליתי איתם אבל לא הייתי ממש איתם.. (שהייתי סגורה בתוך עצמי ומדיי פעם כן השתתפתי בשיחות.. התגעגעתי לענבל, רוני, מיקה, שירה, ברון, טניה, ספיר(י'7), אוריאל, דניאל, סלבי, אלכס, לובה, ג'ני, שירין, בר ועוד.. שאני כל כך מצטערת שהייתם צריכים לראות אותי במצב שהייתי בו..

התגעגעתי לקלרה ולנועם שלמרות שנועם בכיתה שלי לא יוצא לי כל כך לדבר איתה..

אני לא מאמינה אבל איכשהו היום.. היום הזה שינה בי משהו...  היום הלכתי עם קלרה ונועם (ואחר כך גם מורנוש!) ל"נוקס" חח.. והלכנו לאיבוד.. טוב בערך.. כאילו ידעתי איפה אנחנו פשוט לא מצאנו את החנות.. (בסוף מסתבר שהיינו מטר מזה ופשוט לא ראינו.. :P )..

לא יודעת.. הייתה לי שיחת נפש קטנה כזאת עם נועם שאיכשהו גרמה לי להרגיש שכל מה שחשבתי אז.. שאני הילדה עם הכי הרבה בעיות בעולם ושאף אחד לעולם לא יוכל להבין אותי הוא לא נכון.. היא גרמה לי להבין שלאנשים אחרים יש את אותם בעיות.. ושאני לא היחידה.. שבעצם אני לא כל כך לבד כמו שחשבתי שאני..

לא יודעת.. היום הזה.. במיוחד אחרי השיחה הייתה לי הרגשה קצת יותר טובה.. ושהלכנו ל"נוקס" פתאום חזר לי מה שכל כך חכיתי לו.. החיוך הזה שפתאום עלה לי על הפרצוף.. האושר הפנימי הזה של ההרגשה הטובה.. אני ילדה שמאושרת שאנשים מאושרים וילדה שמדוכאת שאנשים מדוכאים.. לא יודעת.. אבל ברגע שראיתי את האושר על הפנים של נועם ועל הפנים של קלרה שהן מצאו משהוא שממש אהבו או ממש רצו.. אז.. לא יודעת.. פתאום הייתה לי הרגשה טובה.. הייתי מאושרת בגלל שהן היו מאושרות.. חחח.. אני יודעת שזה נשמע מוזר..

ביום הזה הבנתי שאני רוצה שפעם אחת בחיים שלי העניינים יתנהלו לפי איך שהם אמורים להיות ולא לפי איך שאני רוצה שיהיו.. כמו שאומרים :"מה שיהיה יהיה!"

בתקופה האחרונה הייתי בדיכאון ממש גדול.. כאילו.. יש יותר גרועים אבל זה היה הדיכאון הכי גדול שהיה לי עד עכשיו..

עד עכשיו השתדלתי לא להוציא את הבעיות האישיות שלי החוצה לחברים כי זה עלול לגרום לבעיות..

בזמן האחרון נורא התרחקתי מאנשים כי הרגשתי שהדיכאון שלי אולי ישפיע עליהם.. וזה מה שקרה (לחלקם)..

וזה בעצם מה שגרם להם להתרחק גם ממני..

אבל אם זה הכי טוב בשביל כולם כנראה זה מה שצריך לקרות...

אני מרגישה שאנשים החליפו אותי.. כאילו שאני כבר לא שם יותר.. אבל אני לא מאשימה.. אחרי הכל לא הייתי שם ממש שהצטרכו אותי.. ולא הייתי שם ממש שהיה את כל הכיף.. בקיצור לא הייתי.. לא הייתי קיימת אפילו לעצמי.. הרגשתי הכי ב"דאון" שיש..

ואתם יודעים מה הכי מצחיק בזה?...חחח.. שלאף אחד לא היה באמת אכפת... כאילו.. אף אחד לא עצר לרגע כדי לראות שאני לא מי שהייתי פעם.. כדי לראות שהשתניתי.. שנהייתי אולי להפך הכי גמור..

נתתי לכל דבר.. כל-דבר לדכא אותי..

כאילו הייתי.. אבל לא הייתי..

אפילו הצחוק שלי.. שהוא הדבר שאולי הכי מסמל אותי.. אפילו הוא הפך למזויף..

אפילו בתמונות התחלתי להיראות מדוכאת..

אבל זהו! נגמר..

אני לא אתן לדבר יותר לדכא אותי.. מעכשיו אני אחזור להיות מי שהייתי..

ואין יותר מאושרת ממני עכשיו שאני אומרת את זה..

חחחח.. כל כך התגעגעתי לזה.. חח.. להגיד שאני מאושרת.... כאילו זאת הפעם הראשונה שאמרתי את המשפט הזה בחיים שלי..

והרבה מזה אני חייבת לכל האנשים שהיו איתי ולרגע התייאשו ממני אבל עדיין נשארו..

תודה על הכל! זה נחמד לדעת שלמרות הכל אתה לא לבד... תודה!

אני רוצה להפנות כאן תודה ע-נ-ק-י-ת לענבל ורוני!

ענבלושקי שלי.. אין לי דרך להודות לך.. את עשית את הדבר הכי מדהים שבן אדם יכול לקבל.. את הראית לי את החברות שלך ואת האהבה שלך בדרך שאין לי איך להודות לך על זה.. את ממש ריגשת אותי על הלב..

אני ממש אוהבת אותך!

ואני שומרת אותו כל כך קרוב אליי.. שאני רואה אותו כל יום ונזכרת בכמה שאני שמחה שאת חברה שלי!

רונקי.. אני חייבת לך אולי את התודה הכי ענקית שאיי פעם אדם יכול לקבל.. את היית שם גם שהייתי בלתי נסבלת.. היית שם למרות על הריבים שלנו.. ואת עדיין שם..  וכמה שלא מגיעה לי חברה כמוך..

תודה! לכולם.. על הכל!

אוהבת את כולכם!

אתם לא יודעים כמה..

וכמה אני צריכה אותכם לידי..

כדי להמשיך.. ולהיות..

חח..

3333333333333>

-גליה-

נ.ב

אני ממש מעריכה את מי שקרא עד הסוף.. זה באמת היה חשוב לי..

טוב.. אז...

עידכון שני כבר השבוע.. (ריספקט!!!)

עכשיו.. אז הזמן האחרון לא היה ממש טוב.. לאו דווקא בגלל מה שכתבתי בבלוג.. גם.. אבל לא רק..

הייתי חולה כל החופש! אבל אני מדברת איתכם על ממש חולה..

הקאתי, בכיתי, לא דיברתי עם אף אחד כמעט.. ו.. לא אכלתי כלום.. (יום חמישי אכלתי תפוז! וזהו!)

והרגשתי כל כך חלשה.. אני עדיין! אבל הסבתא הפולניה הזאת (ורק מי שיש לו סבתא פולניה יכול להבין) שאי אפשר לומר לה לא! גם אם עוד שניה אתה מקיא.. טוב.. נראה לי שאת כל מה שלא אכלתי השבוע אכלתי אצלה.. אוח.. איום ונורא..

אמ..

שמתי לב שהרבה אבל ה-ר-ב-ה השתנה מתחילת השנה.. בעיקר אנשים! כאילו יש גם את הבצפר והלחץ והכל אבל האנשים! לא שזה אי אפשר לתאר מה הולך איתנו!

כולם אבל כ-ו-ל-ם איכשהוא בדיכאון.. וגם אם לא מראים את זה כל כך.. חוץ מהבנים.. "איך אתם לעזאזל עושים את זה?"

.. נו טוב.. זה כנראה באמת ההורמונים..

יש לי ילדה בכיתה שבתחילת השנה היינו ממש יחד והיה סבבה והכל ואפילו התחילו להעיר לי שאני יותר מדיי איתה.. אבל בשבועות האחרונים אנחנו בקושי מדברות.. כאילו.. אני מדברת איתה כמו שאני מדברת עם חברות שלי מהיסודי.. כאילו אלה שלא ממש חברות שלי אני מתכוונת.. אנחנו רק "היי" ו"ביי" ו"מה קורה?" וכאלה.. אבל לא ממש דיבורים.. וגם זה רק שאני יוזמת את השיחה..

טוב.. לא משנה..

נעבור הלאה?

אז.. הלכתי היום (יום שישי) עם שירוש למספרה ועשיתי פן וקצת פוני (לא של פקאצות!) והיה נחמד..

אבל שוב התחלתי להרגיש לא טוב אז הלכתי..  סורי שירוש אבל היה ממש נחמד לצאת איתך קצת מהשגרת בית שהייתי בה בשבוע האחרון.. מוואה! לאב יו!

טוב בקיצור אז סוף סוף הצלחתי להוריד שיר שממש רציתי לשמוע שבכלל בת דודה שלי המליצה לי עליו ואז סלבי אמרה שהוא יפה.. הוא של מיי כימיקל רומנס.. וקוראים לו "קאנסר" (סרטן- cancer) ..

ולא יודעת.. כל פעם ששמעתי אותו היום (שזה מ-ל-א!) בכיתי.. כאילו.. ממש בכיתי..

השיר הזה ממש נגע בי.. אישית..

למרות שלא הייתי חולה בסרטן (חס וחלילה טפו טפו טפו) אבל מישהיא מהמשפחה שלי הייתה חולה והייתי ממש קורבה אליה..

וכל מה שכתוב שם (טוב בערך כי זה מדובר על מישהוא אחר) ממש נכון!

זה אחד השירים השקטים שלהם ואני חייבת לציין שאחד הטובים! (לדעתי כמובן) (לא הכי טוב אבל אחד מהטובים =] )

אני עכשיו מבקשת בבקשה! אבל בבקשה מכולכם שבאמת תקראו את השיר הזה..

כי אני יודעת שרובכם שאתה נכנסים לכאן ורואים שירים באנגלית או בעיברית או בכל שפה אחרת (לא שיש אבל..) אתם פשוט לא קוראים..

יש פה מילים שאולי לא תבינו (אולי! ואני מדגישה את זה! כל אחד והרמה שלו! ^^)

אבל באמת עכשיו זה חשוב! תקראו..

אני יודעת שחלקכם מכירים את השיר.. אבל איי פעם עצרתם לקרוא את המילים ולהבין באמת למה התכוון המחבר?

תקראו פשוט.. ומי שאוהב מוזמן לבקש ממני שאני אשלח לו.. =]

MY CHEMICAL ROMANCE

"Cancer"

Turn away,
If you could get me a drink
Of water 'cause my lips are chapped and faded
Call my aunt Marie
Help her gather all my things
And bury me in all my favorite colors,
My sisters and my brothers, still,
I will not kiss you,
'Cause the hardest part of this is leaving you.

Now turn away,
'Cause I'm awful just to see
'Cause all my hairs abandoned all my body,
Oh, my agony,
Know that I will never marry,
Baby, I'm just soggy from the chemo
But counting down the days to go
It just ain't living
And I just hope you know

That if you say (if you say)
Goodbye today (goodbye today)
I'd ask you to be true (cause I'd ask you to be true)

'Cause the hardest part of this is leaving you
'Cause the hardest part of this is leaving you

יואו כמעט בכיתי עוד פעם.. אמ.. שיר מדהים.. יכול להיות שתבינו יותר שתשמעו את השיר עצמו =)

אמ..

אני לא בטוחה אבל נראה לי שגם השיר הזה (חוץ מ"הלנה") נכתב גם על סבתא של ג'רארד ומייקי..

אם לא אז מן הסתם אני טועה (שוב..)

טוב יאללה תגיבו..

לאב יא!

333>

-גליה-