ליאקירמא כלכלת שוק מפותחת מאוד  עם זאת, מושקעים משאבים רבים בפעילות פולחנית וטקסית. הגוף עומד במוקד הפעילות הפולחנית הזאת. לפי אמונת בני השבט הגוף חלש, מכוער ונוטה למחלות, והדרך היחידה לשיפור מצבו, היא באמצעות השפעתם החזקה של טקסים ופולחנים שונים.

• בכל בית מצוי מקדש אחד לפחות שבו מתבצעים טקסים ופולחנים כאלה.
• הטקסים אינם מתנהלים באופן משפחתי אלא באורח פרטי וסודי. לא מקובל לדבר על טקסים אלו, אלא רק עם ילדים קטנים הנצרכים להדרכה מתאימה לגביהם.
• אנשי ה"יאקירמא" מרבים לעסוק ב"ענייני הפה". פולחן הפה היומי – שייראה לזר דוחה ביותר – כולל הכנסה לפה של אוסף שערות.
• הגברים בשבט נוהגים לשרוט מדי יום את פניהם עד זוב דם באמצעות מכשיר מתכתי. 
• אגן הטבילה – שמימיו מגיעים מכלל הקהילה ובהם טובלים את כל המשפחה בזה אחר זה.
• הנשים אופות ראשיהן בתנור פעם בכמה זמן..
•  אדם חולה באופן רציונלי מנסה לרפא את עצמו, אך ברגע שאדם נכנס למקדש המסתורי הזה, הוא עוזב את משפחתו ומבלה שם מספר ימים. חלק מבני השבט שנכנסים למקדש יוצאים מחוזקים, אך חלקם יוצאים מתים ואף אחד אינו יודע מה קורה במקדש הזה חוץ מבני השבט. 

נכון, כשזה נגנב מויקיפדיה,פתאום מתגלה האמת, אבל היום בשיעור של"ח, המורה הסבירה לנו על הנושא החדש שנלמד חודשים הקרובים.. מפגש תרבויות וחרטות אחרות.

בתור תלמידה לסוציולוגיה מן המניין, השתתפתי בשיעור בגאווה, דאגתי לזרוק מילים שלא מונות פחות מ-8 אותיות (כגון" אתנוצנטריות") לחלל האוויר והרגשתי הכי חכמה בעולם. היא דיברה על שבט היאקירמא, שגר בצפון אמריקה, ואנתרופולוג מסוים נסע למקום בו השבט גר ועשה עליו מחקר ממש מקיף.. נשמע מעניין בחיי. הגעתי הביתה בערך לפני 20 דקות אחרי שהפאקינג משצים התבטל לי, אכלתי, ומיד רצתי למחשב לחקור עוד על היאקירמא.

האממ.. נפלתי בפח, אבל מה נפלתי בפח.. כוסאומו!

מספר אנתרופולוגים השתמשו במונח יאקירמא - תוך העמדת פנים של ריחוק אתנוגרפי - כדי לתאר אספקטים שונים של התנהגות חברתית של תושבי ארצות הברית. יאקירמא הינו היפוך אותיות השם "אמריקאי" שנשמע כמו שם של שבט (באנגלית נעשה שימוש במונח Nacirema).

יאקירמא מתוארת כחברה אקזוטית בעלת מנהגים מוזרים ולא רציונליים. הריחוק האתנוגרפי בו נעשה במקרה זה, היא טכניקה ספרותית של הזרה, כך שהקורא האמריקאי (או המערבי, או בכלל) לא יבחין מיד שמדובר בחברה האמריקאית. גלוי "האמת" אמור ללמד את הקורא פרק ביחסיות תרבותית, היינו בראייה פחות היררכית ופחות שיפוטית של התרבויות השונות; בקרבה הרבה, יותר מאשר נדמה לנו, שישנה בין החברה המערבית לחברות "אקזוטיות" ו"רחוקות"; ובמהירות הרבה בה אנו מתייגים את האחר, ובבעייתיות שבתיוג זה.

כאלה דברים מעלים לי חיוך על הפנים.