צועדת מחדש

למחלקה לתשושי נפש הצטרפה דרורה.

דרורה לא יודעת למה היא שם.

היא אומרת שהבנות שלה אמרו לה שהיא מבולבלת, אז היא שם.

היא אומרת שחשוב לה לזכור מילים שקשות לה,

ושיננה לעצמה"קלינאית תקשורת."

היא מתעקשת ואומרת שעליי להקריא לה מילים,

רנדומליות ממש,

על מנת שתוכל לכתוב אותן, לזכור אותן.

או דרורה,

ספרי לי שוב על קרואטיה בה למדת.

דרורה כל כך אוהבת את קרואטיה.

היא אמרה לדבי מקראוטיה, שגם היא היתה בקראוטיה!

דרורה מספרת ומדברת,

על הילדה המחוננת שהיתה.

היא לא מחמיאה לעצמה, 

כי דרורה לא יודעת עד כמה מיוחדת היא בכלל.

בגיל שלוש קראה קרוא וכתוב   

ועל כיתה א' דילגה הישר לכיתה ב'

או דרורה,

ספרי לי שוב על אימך המורה,

ספרי לי איך עשית לה פעם אחת "קטע לא לעניין",

אבל מאז השתפרת.

לדרורה יש לב רך, והוא לא קטן.

והיא לא יכולה לראות טלוויזיה, 

היא מסבירה שדווקא אותה היא לא מצליחה להעלים.

היא שואלת אותי האם שמעתי על האבא שניסה להציל את בנו

וזה נגמר באסון.

או דרורה, או דרורה,

חייכי נא שוב אליי, וספרי לי סוד כמוס,

על השירותים של דורון שמצאת רק לך,

שהם כל כך נקיים ורק לשם הלכת מאז שאת כאן.

הבטחתי שלא אספר, דרורה, אז לא אספר.

דרורה אישה רגישה וטובה,

היא נוחה ונעימה כל כך.

דרורה מספרת בעצב נוגע, על האחות הכועסת, 

והבת הכועסת שלא באות עוד לכאן.

היא אומרת באומץ, זאת אני! אני האשמה!

דרורה מסתכלת סביבה,

היא לא מבינה,

היא לא שייכת,

היא כל כך מיוחדת,

והיא נאבקת להישאר מיוחדת.

או דרורה, איזו אישה נפלאה את!