צועדת מחדש

 אני רוצה לעבור לדיבורים על עצמי (תזכירו לי מה עשיתי עד כה?). לאחרונה אבא הביא אלינו עיזה חדשה, ושמה סוניה. הבעיה עם סוניה היא שהיא לא מוכנה להתקרב אליי. את הרמז הבנתי ע"י כך שהיא לא הסתכלה לי בעיניים. אבל אז הבנתי שהיא פשוט לא יכולה, כי היא חיית טרף ולכן היא רואה בעיקר לצדדים ולא יכולה להתמקד במה שנמצא מולה. לכן התקרבתי בעצמי. הבעיה החדשה נבעה מעצם זה שהיא ברחה ממני תמיד.

 והנה, אביב בא לבקר אותי, השארתי אותו ל-3 שניות עם סוניה בזמן שהשקתי את התותים, והוא כבר קרא לי.

תחילה חשבתי שאולי סוניה מימשה את חלומי הרטוב ובעטה לו בביצים במקומי, אבל לא! מסתבר שהוא וסוניה התחברו, והיא אף ליקקה אותו.

זה החזיר אותי מיד לסיפור האווזים הידוע- אבא שלי קנה אווזים שיצטרפו לתרנגולות שלנו. אני כמובן התלהבתי מהחיות המסריחות- מכוערות- אמורות להיות טעימות לפי דבריו של אבא, וישר הלכתי לנסות לתקשר עימם. אולם אלו ניסו לנשוך אותי ללא הרף. בעיקר האווזה עם הכתם האפור ז"ל (היא התאבדה כעבור מספר ימים). על כן החלטתי בצעד נואש לקחת עימי מקל עם כל כניסה ללול שלהם. משום מה כשאביב הגיע הם לא תקפו אותו בכלל, והוא טען שאני סתם פרנואידית.

וכך נותרתי עם השאלה: מה יש בו שאין בי???

אבא הביא אתמול כלבת אמסטף, היא אוהבת אותי! אם היא תאהב את אביב גם, אשתגע.