צועדת מחדש

האח, איזה כיף, יום חופש- אני יכולה לכתוב פוסט. האומנם זהו אינו יום חופש בתשלום, אך ללא ספק זהו סופשבוע חופש מאביב!

אחרי שיחה עם ליאלית, גיליתי שרוב חבריי נמצאם באתר הנ"ל: http://www.mekusharim.co.il/

אז כמובן שהחלטתי לחטט לכולם, ולראות מה מי מו בקשר אליהם. המה-מה, על מנת לראות את הכל נאלצתי לפתוח כרטיס משלי שם! הערמומיות הגאונית של יוצרי האתר אומנם הרשימה, אך עם זאת הרתיחה את דמי.

זאת התוצאה:

http://www.mekusharim.co.il/browse.asp?tid=175035

מי שלא יכול להיכנס, לא הפסיד ממש. מצטערת, ניסיתי להעתיק.

השיא הוא, שאני בסה"כ יומיים שם, וכבר חמישה אנשים שונים צפו בכרטיסים! מה שמזכיר לי, שהיא כעסה שאני מבלבלת אנשים כשאני כותבת שאני דיילת, והם ישר חושבים שאני דיילת באל על. על כן, עליי להתריע ולהסביר: גם אני, מוכרת קטנה ולא נחשבת בעליל של מעריב, נחשבת לדיילת. את הנתון המפליא הנ"ל גיליתי כאשר ראיתי מודעות לתלייה אצל הבוס שלי בסגנון ה: "דרושים דיילים". מה שנשמע מפתיע ומפתה ביחס לעבודת הזבל שלי.

כחלק מהצטרפותי לאתר קיבלתי מכתב מאיזה יריב. כאקט חיזור הוא כתב שלא רשמתי את כתובתי לכל תוכנת מסרים כלשהי, והוא מעוניין לתקשר איתי, בתקווה שלא יפריע לי שגילו נושק ל-25. אני כמובן כאקט של ניפנוף עניתי שהאומנם הכל טוב ויפה, אבל זה די ברור מהכרטיס שלי שאני לא פנויה (זוגית כשרה למהדרין).

מאז הוא לא ענה לי, ולי קצת עצובי.

בכל זאת, ממזמן לא הרגשתי כל כך מחוזרת ע"י חוצוני האינטרנט.

לנושא אחר, אנשים מסויימים מישרא בטוחים שהם כל חיי, ואני עסוקה בלנהל שיחות עליהם. קצת לחדש להם: א' כל יש לי בקושי זמן לעדכן ולהתעדכן בבלוגים אחרים.

ב' כל אני עסוקה בלקטר על אביב ולאביב.

ג' כל אני יותר עסוקה בלהרוויח את לחמי, להשקיע אותו ולצבור הון.

ד' כל, אני עסוקה בלפנות זמן, כמה שאפשר לחברות.

אז לא, עולמי לא סובב סביבכם, וטפו טפו טפו בינתיים אתם לא מעסיקים אותי. קפיש? נפלא.

לנאורי היה יומולדת, אני שלחתי לו מזל טוב, הוא לא ענה. לא רק שהוא לא ענה, אלא שהוא גם פירסם אותי כחלק מעוד אנשים שאיחלו לו מזל טוב והוא התעצל לענות. על כן, עונש. אני לא מלנקקת אותך!

לא מזמן הייתי בבנק. זו השיחה שלי ושל הפקידה:

"טוב, שיר, תעצמי את העיניים."

"למה?"

"אני הולכת לגזור לך את הכרטיס."

"לא, למה לך? את יכולה לתת לי אותו. אני מבטיחה לא לגלות לאיש."

"מה את צריכה אותו? פג תוקפו."

"לא יודעת, הוא יפה כזה.."

"אני מצטערת."

"נו, בחיי, איש לא ידע... אני אשים אותו בקופסאת הנוסטלגיה שלי."

"אני מצטערת, תעצמי את העיניים."

"לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא"

מה מר, ועולמי אכזר. עכשיו תהיה לי ויזה של חיילים (איכסה, ירוק!) עם אפשרות של כיווץ הכרטיס והוצאות של 500 ש"ח ע"י הכרטיס. ועל כך נאמר: "מה מר, ועולמי אכזר."

 הפלוס היחידי שלו הוא שלא לוקחים ממני עמלות.((:

ובקשר לבנקט  נוער היפה שלי: יהי זיכרו ברוך.

לסיכום, כלבתי הנהדרת המליטה 12 גורים מקסימים. 2 מהם מתו, ונשארו עשרה. כל המעוניין, מוזמן.

חשוב לציין, עד כאן הכל נכתב בתאריך: 16.12

(בפוסט הבא אני אכתוב על מסע השופינג עם תמו'ש...)