צועדת מחדש

אני חושבת שאני יותר טובה בלזייף בעברית מאשר באנגלית.

משהו בלתי מזוהה, בהרגשת הביטחון, הכרת המדובר ברמה עמוקה, שנותנת לי הרגשת ביטחון.

הצורך ברגשות בכל דבר שנעשה, על מנת להרגיע את המצפון שלי.

למרות שהמצפון שלי הוא שקר גס, למען האמת.

ואם כבר מדברים על אמת, מושג שלא קיים בלקסיקון החודשי שלי, שהרי מה הוא נותן לנו בכלל?

שקרים לבנים, שקרים קטנים.

את שקרנית. את ילדה קטנה ושקרנית.

זה לא משנה, כולנו שקרנים. נכון? הודאת כבר שאת משקרת. את שקרנית, מה יש להסתיר?

ביטחון, בסיס נרחב של רגשות שידועים לי, ולא מוסתרים בצללית של אדם מאושר. ביטחון, לדעת שגם מחר אתעורר לאותו היום, אותם אנשים ואותם אהבות.

שכולם יספרו לי על העולם היפה שבנו במיוחד עבורי, ידברו על יופיי הכללי, ועל עתידי המזהיר.

שקרנים.

שקר קטן שמחלחל לתוכי

שקר קטן, נבנה בתוכי

שקר קטן, לא סיפרת שאתה בכלל סרטן.

שקרים, כולם שקרנים. שקרים שהורסים את מי שאתה, ובונים לך אני חדש.

מסתוריות, אני שונאת אנשים מסתוריים.

לועגת, ולא בסתר, לאנשים מסתוריים.

מה כבד עליכם, שאתם שומרים הכל לעצמם?

שקרנים, אתם לא מבינים? זה לא מכביד באמת למצפונכם.

שקרנים, שיקרתם ושוב נכשלתם- מצפונכם נרמס ע"י שקריכם.

שקרנים, איבדתם כל צלם אנוש.

שקרנית, את בכלל לא אנושית. שקרנית, את מפלצת אמיתית.