צועדת מחדש

"הכי יפה בעולם

יודעת טוב מכולם

שבלעדיה אני מטומטם...

הכי יפה בעולם

חשבתי שאני רואה יותר מידי

אולי אשיר לך כך

את שיר הדנדילייט

אני בא,

דברי אליי

הכי יפה בעולם

כשהיא עומדת מולם

אני יודע מכאן ששם..

הכי יפה בעולם

חשבתי שאני רואה יותר מידי

אולי אשיר לך כך

 את שיר הדנדילייט

אני לא מסוגל יותר לראות

השמים השתקפות

של עינייך הכחולות..

את מביטה אליי מכל פינה

זו עדשת המצלמה

לא אליי את מביטה

הכי יפה בעולם..

יודעת טוב מכולם

שבלעדיה אני מטומטם

הכי יפה בעולם...

חשבתי שאני רואה יותר מידי...

אני לא מסוגל יותר לראות

השמיים השתקפות

של עינייך הכחולות

את מביטה אליי מכל הפינה

זו עדשת המצלמה

לא אליי את מביטה...

הכי יפה בעולם...

הכי יפה בעולם...

הכי יפה בעולם...

הכי יפה בעולם...

הכי יפה בעולם...

הכי יפה בעולם..."

מתחשק לי להיות הכי יפה בעולם. לדעת שבלעדיי, אתה בעצם מטומטם.

אבל אתה איתן. רגליך יציבות על הקרקע, והשכל שלך מחשב את ההווה.

הייתי אומרת שאתה דומה לי, ושגם אתה פריק כונטרול, אבל כבר גילינו שזה לא באמת נכון.

ועכשיו האדמה מתחילה להשמט מתחת לרגליי, ואני נכנסת אל תוך סערה חדשה.

אני משתנה, ואתה שם צופה בי. לשם שינוי, אתה לא מנחה אותי, נותן לי לעשות כל אשר עולה על רוחי.

רכרוכי, הייתי אומרת. אולם זה רק החיוך האילם שמדבר מתוכי. כנראה שטוב לי איתך.

בלי מאבקים עיקשים על מה יהיה גורלי. אפילו שאני מפסידה לך...

לא הבטחתי לך שאשאר נאמנה לך לנצח נצחים. ולא הבטחתי לך שתהיה שונה מהשאר.

כבר ידעת מראש שאני לא נוהגת להתקע בזכרונות מהעבר. זה עצוב להגיד, אבל אפילו הזכרונות הקטנטנים והלא מעורפלים, מרגעי האושר שלנו נכחדו מזכרוני, ואיתם כל הטקסטים שלנו, אותם שיננתי בע"פ. ומי כמוך יודע שהזכרון שלי לא מוגבל כלל.

זה נגמר, זה מת. וכמו שאמרתי, זה הרופא שהרעיל את אהבתנו במקום להבריא אותה.

לא הרגשתי צורך להתאבל, אתה יודע שאני לא מתאבלת. אני ממשיכה הלאה. בוקר חדש, ואני שמחה מחדש. מחפשת את הבא שיקח חלק מהצגת חיי, יתאהב בי ואני בו. אני מחפשת לחיות.

לא התכוונתי מעולם למות או לשקוע בדיכאון כבר בגיל כזה צעיר.

נכון, אתה צודק, לא פעם התחננתי בפנייך בחיוך מתוק שלא תעזוב אותי לעולם. לא פעם ציינתי שאתה ה-כ-ל בשבילי. נכון, כל מה שתגיד יתפוס. אפילו פנטזתי על שנינו בדירה אחת.

אבל אני לא שולטת בחיים שלנו. ולפעמים חלומות לא מתגשמים, כי הם לא נועדו להיות. ופתאום צריך להמשיך הלאה, על מנת להמשיך ולהתקיים. ואתה בעצמך ראית, אתה בעצמך קראת שהיו לי רגעים קטנים שבהם לא הייתי מאושרת איתך, ולצערי זה היה הדדי. כל הקטעים שדיברו על הריקנות המופלאה שלי, כל הבדידות שהורגשה מהטקסטים שלי... הרגשת חוסר הביטחון הזו שליוותה אותי לכל אורך הדרך, מאחר והרגשתי שאתה לא שם בשבילי...

זה בסדר לבכות, זה בסדר לבקש הפסקה. זה בסדר גם להיפרד, למרות שאתה מודע לכך שאתה טעית, ועליך לתקן.

אך בבקשה ממך, אל תצפה ממני להשאר באותה הנקודה. אל תצפה ממני להתבסס בעצב של עצמי, ולא להוציא את עצמי מזה ולהתחיל מחדש.

הרי שידעת תמיד שכשרע לי אני בורחת, אני מתחדשת ומכירה אנשים חדשים, ומשאירה את האחרים מאחור ללא היסוס. זה אכזרי, אבל הכרת אותי...

ואתה בנאדם מדהים, והלוואי שתימצא מישהי שמתאימה לך. מישהי שתהיה מדהימה ביופייה ובאופייה, ממש כמותך. מגיע לך כל האושר שבעולם. ואני אהיה הכי מאושרת בשבילך...

אפילו שתמיד אוהב אותך, כי הפינה הקטנה והחמה שיש לך אצלי לעולם לא תגווע...

רק בבקשה, אל תיפגע בי. אל תיפגע באושר שלי. ואל תשקר, אני כבר יודעת מתי אתה משקר.