אז ככה... מחר אני נוסעת לאילת, מסתבר.
כמובן שלא לבד, כי הייתי משתגעת.. למזלי יש לי את איריתוש המדהימה שתעביר לי את הזמן בכרס-גב שנעשה בבריכה... ושתוציא אותי לבלות..(;
למרות שפתאום נהיה לי עצוב לנסוע ככה. אני לא באמת זקוקה לחופש מהצבא, רק התגייסתי... ודי טוב לי איפה שאני נמצאת. ואת המטלות שהיה עליי לעשות הטלתי על המש"קית נתונים אצלנו.. שאיך להגיד.. לא ממש אפשרי לסמוך עליה. אז קרוב לוודאי שמחר כבר אשלח לה אסמס לוודאות שהכל כשורה. וכמובן שיש למישהו מהענף יומולדת, ולא אהיה שם להגיד לו מזל טוב, מה שאומר להתקשר כדי לאחל מזל טוב, ולבקש מהמש"קית השנייה לשלם עליי בקניית מתנה ואני אחזיר לה. ובכלל... המייל הצבאי שלי יחסר לי. אני עוד צריכה לטפל בקצין שמגיע לו לקבל תמריץ, אבל עושים לי עם זה בעיות.
אני חושבת שקשה לי לקחת חופש. בטח עכשיו. ואני מבולבלת. כל כך מבולבלת. שאני פשוט מבריחה אנשים ממני. ואני יודעת שזה לא בסדר, אז אני מתנצלת.
אז זהו, כרס גב באילת, הרבה שופייינג (נקבה אחרי הכל) ו... אוי... רק שלא אשתזף. קרם הגנה. הרבה.
אני מסתובבת סביב עצמי. אני מבולבלת מבחינה רגשית.
נתראה, כן?