צועדת מחדש

אומרת לך את מה שאני מרגישה באמת.

לא תדע כשאראה אותך כמה חסרת לי באמת. לא תשמע אותי אומרת:

"חסרת לי כל כך, אהוב שלי. עד כדי כך שהרגשתי חנוקה."

"כשאני איתך אני מרגישה בעננים. שומדבר לא פוגע, שומדבר לא נכנס- זה רק אני ואתה."

"אני אוהבת אותך. אוהבת באמת. יותר מכל דבר אחר."

"אני לא יכולה בלעדיך."

"אל תלך, אהוב שלי. זה מרגיש ריקני כשאתה לא כאן."

"התגעגעתי אליך, אהוב שלי."

"תחבק אותי, אהובי, תחבק חזק, שאוכל להבלע בתוכך."

"אני זקוקה לך."

"אני כל כך שלך, שאני פוחדת לטבוע בתוכך."

לא תשמע משפטים נוספים שרצים בראשי, מבקשים לצאת- אך נתקעים, בגרון חנוק וחיוך אמיתי שלא יכול לרדת לי מהפנים. ולא משנה כמה פעמים תשאל למה אני מחייכת כל הזמן, התשובה תשאר אותה תשובה, בגלל שאני איתך.

אולם במילים לא אוכל להסביר לך את אשר אני מרגישה, למרות הצורך, כי אתה חירש ואני אילמת.

למד אותי לדבר, אולי תצליח לשמוע.