לחץ הדם שלי כרגע הוא 96 על 59. דופק 69.
אני מסוחררת, וכואב לי בעיקר באיזור המצח.
כפי שכבר ציינתי, סחרחורות הן חלק משגרת היום-יום שלי.
סבסטיאן המליץ לי כתרופה קפה, וזה אכן עבד. במקום 3 הסתחררויות ביום, היתה לי אחת לכל היותר.
כאבי הראש נעלמו גם הם.
הבעיה שלי היא שאני מקבלת סחרחורות ממעברים מחושך לאור וההפך. זה בעיקר בא לביטוי כשאני עובדת בגינה. אני יושבת ומוציאה עשבים, וכשאני מתרוממת אני מסתחררת. מה זה מסתחררת? אני הולכת עקום- במקרה ואני מנסה ובהתחלה אני תמיד רואה שחור.
אני לא אנמית, ולא קרובה לכך, למי שתהה. אולם יש לי סימנים המאפיינים אנמים.
פעם האחרונה שהייתי מסוחררת כמו עכשיו היתה סוכות. התארחתי אצל אחותי הגדולה באלפי מנשה. בסיום הארוחה הרגשתי לא טוב, והחלטתי ללכת לישון. כשהלכתי כמעט נפלתי מרוב סחרחורת, נשענתי על שולחן לא יציב במיוחד ומהר נכנסתי למיטה מבלי להחליף בגדים אפילו.
הפעם זה הסתיים בכך שהכלב שלי הפיל אותי על הריצפה תוך כדי ששרשרתו הוצלפה בצלעותיי.
כואב מאוד, ומעצבן עוד יותר שאין לי שכבת שומן מספקת שתגן עליי.
אתמול אביב היה אצלי. התוצאה היתה סימן ענק בצבע סגול אדום על הצוואר שלי. מה שמצחיק זה שהוא אפילו לא ניסה. יש לי עור כל כך רגיש שכל דבר קטן גורם לשטף דם פנימי. כך נוצר לי גם סימן ענק בצבעים סגול, צהוב ואדום מעל הגן. הכל בגלל שהרמתי תינוקות והשענתי על האגן. סימנים כחולים על הרגליים שלי זה בכלל תופעה מקובלת אצלי.
ואני לא מוכה. אם נחשוב בהיגיון, הרי שברור שאם כבר מי שמוכה זה מי שסביבי (למה אין פה סמיילי תמים??)
תגובת אמא לסימן על הצוואר: "הו-הו, אהבה בוערת, שירל'ה!!"
ואני: "לא! אמא! הוא רק מסמן אותי שבחורים אחרים לא יתחילו איתי!!" (ממש כמו הכלבים)
תגבתו של אבא: "שירל'ה, מה זו השריטה על הצוואר שלך? מה זה האדום הזה? זה הוא (מצביע על החתול) עשה לך?"
אני: "כן אבא! הוא שרט אותי גם בבטן ובלחי!" (באמת חשפתי שיניים על אבא)
התהיות הבאות שלי קשורות לנשים ומעמדן המיני.
*האם זונה עובדת מרצונה? האם יש להתחשב ברקע הנפשי שלה? האם העבודה הזו לטובתה? למה?
*האם זה נכון לחקור נאנסת, שבעבודתה היא זונה, במשך 3 שעות ורק אז לשלוח אותה לבית חולים? כי בעיניי זה לא מוסרי.
* האם זה בכלל הגיוני שזונה יכולה להאנס?
* האם יש היגיון בלעשות עימות בין נאנסת לאונס? איך זה משפיע על הנאנסת? האם אין זה שיחזור איום ופוגעני של האונס כלפי הנאנסת? האם אין זה צד מסוכן אשר עלול להרתיע אותה ולגרום לה לבטל את התלונה? האם זה הופך את האונס לדבר לגיטימי?
על השאלה האחרונה אענה כאן. ברגע שעושים עימות בין השניים, מן הסתם האנס מכחיש הכל מכל. הנאנסת, שאיננה מתמצת עפ"י רוב בחוקים בהגדרות, לא תדע להגן על עצמה. נעזוב את ההגנה על עצמה- היא לא תהיה מסוגלת לדבר או להסתכל על האנס. הרי שהוא מאיים עליה! ועם כל הכבוד, אף שוטר לא יהיה מסוגל להעניק לה את הביטחון לו היא זקוקה.
האנס עלול להאשים אותה כזו ש"דרשה" את האונס. הוא יכול להגיד שהיא התלבשה בצורה פרובוקטיבית, כלומר ניסתה לפתות אותו. הנאנסת לא תדע שהחוק אומר בפירוש שהאשמה בהטרדה מינית\אונס תלויה בנאשם בלבד ואין קשר כלל ללבוש. שהרי יותר מ-80% ממקרי האונס\הטרדה מינית אינם קשורים לדחף מיני אלא לצורך בשליטה. האם אתם ידעתם?? מאחר והיא לא יודעת, ומה שהאנס אומר זה בעצם נורמה חברתית שלילית, היא "תבין" שעשתה טעות, תאשים את עצמה ושם זה ייסגר.
במקרה אחר לדוגמה, האנס יכול להאשים אותה בכך שהיא לא הפעילה כוח פיזי נגדו ולא התנגדה מספיק. הנאנסת לא יודעת עפ"י רוב שכתגובה לאונס מה שהיא חוותה בין השאר היה הלם- קיפאון. שזהו מצב בלתי נשלט שבו הגוף קופא ובלתי אפשרי לעשות דבר מה. לידע כללי- גם חיילים בשדה הקרב חווים את זה.
חוץ מההלם, אני רוצה להבהיר משהו: לאישה אין את הכוח הפיזי שיש לגבר. אני תמיד הייתי בטוחה שאני חסינה מאונס. מה? מישהו ינסה לאנוס אותי, אתן לו בעיטה לביצים ופה זה נגמר. אז זהו שלא.
עשיתי ניסוי עם אביב ממזמן, וביקשתי ממנו לשכב עליי על מנת לראות האם אני יכולה להתנגד לו. לא הצלחתי לזוז.
על כן,צעד זה, העימות, הוא דבר מסוכן. נשים רבות שעברו אונס עלולות בשלב הזה לבטל את התלונה, ובכך בעצם להותיר את האונס. המסר הוא חד משמעי: תאנוס, תעבור חקירה, עימות ואז בית משפט עם גזר דין שלא ממצה את הדין לרוב. ויש לך סיכוי גבוהה אפילו שלא להגיע לבית המשפט.
חגיגה וששון לכל גבר חופש ההטרדה.הידד. זה המסר.
מיותר לציין שאביב לא ידע אפילו שניסיתי לבדוק מה קורה במצב של אונס.
לסיכום, רוב הנשים לא מודעות כלל לכל מה שאמרתי. את זה אגב הבנתי אחרי סדנה שעשו לנו בבית הספר בנושא. רוב הבנות הגיבו ב:"זה לא אונס! היא היתהצריכה להעיף אותו ממנה!!"
אז כמו שציינתי,בנות, אתן לא תהיו מסוגלות להעיף אותו ממכן. חשוב שתדעו שאתן לא חסינות. בעצם זה שאתן יוצאות נגד הנאנסת ואומרות שהיה עליה להתנגד, כפי שהנורמה החברתית אומרת, אתן בעצם כורות את הקבר של עצמכן. כנ"ל לגבי קונפורמיות להטרדות מיניות.
קראו לי פמניסטית ממורמרת, שונאת גברים וכל אשר יעלה בדעתכם. אני אגיד בגאווה על עצמי שאני לא קומפורמיסטית עיוורת, ושאני מרשה לעצמי לחקור ולברר כל עניין לגופו לפני שאני יוצאת נגד.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
לכולם. ופט, התמונה מקסימה.