צועדת מחדש

כשאת דומעת, ואוספת את הדמעות אל תוך תוכך, את אומרת שאת עושה את זה כדי לא להיות שייכת לאף אחד.

ואז את מתפרקת, ואת כל הכוח שהיה בך, את משליכה אל העבר בבוז. אין לך כבר כל צורך בו. לא כשאת נשלטת, ולמילותייך אין עתיד, עבר או הווה.

גם ככה הערך שלך בשוק ירד פלאים, באותה השנייה שהבנת שהוא מעולם לא היה קיים. את צריכה להבין, ולא לכעוס. ככה זה כשהשליטה לא בידיים שלך. אני מוכנה להודות בשבילך- המשחק הזה איבד מטעמו המתוק.

לא רק משום שאת המפסידה העקרית- את כבר רגילה להפסיד. זה רק הכאב שמשתלט על גופך ועל נפשך. ולאט לאט, את מתעוורת עוד יותר, בדרך זרה שחיפשת לבד.