אממממ טוב.... אז... אני באמת מצטערת שנעלמתי שוב. באמת שאני עמוסה
בואו נראה מה היה בינתיים...
עברתי למעונות. יש לי חדר חמוד עם חלון שפונה לכיוון הים (למרות שהבניין ממול קצת מסתיר את הנוף, זה עדיין ממש כיף). בחדר יש מיטה (ואני חייבת לציין שהופתעתי לטובה והמיטה נוחה ביותר, בדיוק ברמת הקשיחות שאני אוהבת), שולחן כתיבה ענקי שעליו מיקמתי את המחשב, ארון בגדים גדול שלא ממש מצאתי מה לשים בו, מעין ארון קטן ונחמד, מראה על הקיר ומדפים שתלויים מעל השולחן. הדירה ממוקמת בקומה השלישית בבניין ויש בה חמישה חדרי שינה, כלומר יש לי ארבע שותפות. אפילו יצא שהבחורה שרציתי להיות איתה ביחד בדירה נמצאת בחדר הצמוד לשלי, כך שאני ממש מרוצה
נכון לעכשיו אני גרה כאן כבר שבועיים. בשבוע שעבר לא חזרתי הביתה כי הייתי צריכה ללמוד למועד ב', לכן ההורים שלי הגיעו ביום שישי שעבר באוטו והביאו לי כל מה שהייתי צריכה - ובין השאר את המחשב שלי, כי זה מה שבאמת הופך חדר לחדר. לפני הגעתו היו לי יומיים שבהם התעסוקה העיקרית שלי בערב הייתה לצלצל לחברים בתקווה למצוא מישהו לא עסוק שיבוא לבקר ובדיקת אילו טריקים בובת לב קטנה (כזאת) מסוגלת לבצע. מסתבר שיש המון טריקים...
בסוף שבוע הזה הייתי בבית. בין לבין התפרסמו כבר שעורי בית פה ושם (ולא עשיתי בינתיים כלום), הרצאות, תרגולים, מתנות של פתיחת סמסטר (הפעם יש תיק בצבע ממש חמוד, תכלת עם שחור, אבל היה יכול להיות חכם מצידם לחבר לו ריצ'ראץ', כי במצבו הנוכחי יש לו פתחים שאי אפשר לסגור - מה שעושה אותו לממש לא עמיד בפני גשם).
עדיין לא מצאתי את חוט ה-USB של הפלאפון שלי, מה שאומר שעדיין לא יהיו תמונות. באמת שאני בספק אם הוא יימצא אי פעם... באסה, דווקא הייתי רוצה להראות תמונות של החדר ושל התיק. אבל יהיה טוב.

ועוד בשורה משמחת - מחיקה ראשונה לרשימת הTO DO החלומית שלי! לא האמנתי שהיום הזה יגיע... וואו!
*מאושרת*