קודם כל, דאגנו לפנות את היום משעורי בית. סיימתי ללמוד שעתיים לפניו, לכן חזרתי למעונות, התקלחתי, התלבשתי, התגנדרתי (דאגתי להביא איתי את השרשרת והצמיד המקסימים שהוא נתן לי ביום ההולדת האחרון שלי ולא סיפרתי לו, כך שזאת הייתה הפתעה נעימה ראשונה בשבילו... לא יצא לי ללבוש אותם הרבה, אז הוא ממש התלהב מאיך שהם נראים עליי ). לא הרבה אחרי שהוא סיים ללמוד הלכתי אליו. בזמן שהוא נכנס למקלחת, שמתי על השולחן את ההפתעה הקטנה שלי - איגרת ברכה במעטפה, עליה קופסא יפה של שוקולדים בצורת לב עם הכיתוב "באהבה", ועליה הושבתי בובת חתלתול אפור ומנומר רך ומתוק במיוחד (מי שלא מכיר אותנו מאוד מקרוב לא אמור להבין את פשר עניין החתלתול). כשהוא יצא מהמקלחת, לקח לו כמה רגעים לקלוט את הפתק הצבעוני שהנחתי על השולחן עם חץ בכיוון המתנה... ואז הגיע גם תורי לקבל מתנה - מעין קערית קרמיקה (לא ממש יודעת להגדיר איך לקרוא לזה) עם לבבות וכיתובים יפים מלאה שוקולדים שונים (הוא דרש בחנות שיתנו לו רק שוקולד חלב כי אני לא אוהבת מריר ) שבאמצעה יושבת בובת כלב קטנה, גם-כן מקרמיקה. בשעה שבע וחצי עלינו על אוטובוס ללב המפרץ. בהתחלה הסתובבנו קצת, קנינו כרטיסים לסרט (קוונטום של נחמה) ואז הלכנו לשבת בלה-גופרה. ממש התחשק לי לחגוג את השנתיים בעוגה קטנה לשנינו... הזמנו עוגת שוקולד שנראתה לנו טובה, והופתענו לטובה. זו הייתה עוגת שוקולד בלגי עם מעט וניל, היא הגיעה מחוממת קלות, עם כדור גלידת וניל גדול, שהונח בכוס שעמדה בצלחת של העוגה, ולצידם כמות נכבדת של קצפת. בכל המסעדות שיצא לי להזמין בהן עוגות שוקולד עד כה תמיד היו מסתפקים רק בכדור גלידה קטן וליידו מעין כדור קצפת באותו הגודל, ופה פשוט הייתה ארוחה שלמה! על הבחירה שלנו בשתייה אני דווקא מצטערת... הזמנו ברד - חצי קפה וחצי וניל... ואני חושבת שהברד שלהם לא משהו. היה צריך להזמין משהו אחר. לא נראה לי שקיים מקום שיש בו ברד מוצלח יותר מזה של "מנדרין"! אח"כ הלכנו לצפות בסרט (שהתחיל ב-9). למרות החששות שלי הוא היה דווקא נחמד, מלבד העובדה ששוב, כמו בסרט הראשון, לא הבנתי במה הוא נגמר. אז ברט הראשון הסתבר שהוא לא באמת נגמר ויצא סרט ההמשך... אולי גם פה זה המקרה?..
בגדול, היה לנו יום כיף ממש נחמד. אני זכיתי בעוגה שלי, הוא זכה בג'יימס בונד שלו, ולשנינו חיכה בחדר שלו גור החתולים המתוק שנתתי לו (אתם לא מתארים לעצמכם עד כמה הדבר הזה חמוד ורך!). אפשר בהחלט לומר שהיה מוצלח ביותר!
(ואני עדיין כולי מרחפת...)