אז אמנם הייתי אמורה לעדכן אתמול... אבל אני עושה את זה היום. אתמול חזרתי עייפה והיום למדתי עד הערב ומאז נחתי קצת... (תירוצים, תירוצים..)

אתמול, במצ"ש, נאספו חלק מהאנשים שלמדו איתי באותה השכבה בבית הספר באולם הכינוסים. היה דיי מעניין לראות כמה מהאנשים שלא ראיתי זמן-מה, מהתלמידים ומהמורים. המחנכת קלטה אותי ואת החברים שלי דיי מהר ובאה לברר מה קורה עם כל אחד, מה הוא עושה. היא התלהבה מהבנות הסמב"ציות שלנו (בעודה צועקת כי הבנות הן הכי קרביות אצלינו...). לי היא קראה חרשנית והבטיחה לי בחיוך ענק שהשנה הבאה תהיה עוד יותר קשה, כי יש לה בן שלומד הנדסת חשמל שנה שלישית. תודה לך, גם אני התגעגעתי אלייך, מורתי האהובה...

לאחר מכן התכנסנו באולם הכינוסים של בית הספר. בכניסה אפילו היה טיפה כיבוד(!) שלא נגעתי בו. ישבנו עוד קצת, פיטפטנו, הסתכלנו לצדדים... מנהלת החטיבה העליונה אמרה כמה מילים על זה שקראו לנו כדי שנראה זה את זה, שלא יהיו נאומים ושמנהל בית הספר מאחר קצת. אחרי זה מרכז השכבה שלנו דיבר טיפה, אבל באמת לא היו נאומים או משהו.... והתגעגעתי אליו גם, אז היה נחמד לשמוע ממנו. כשכולם סיימו להגיד את הכמה מילים שלהם, מנהלת החטיבה העליונה אמרה לכל כיתה להתאסף בפינה אחרת של האולם במעגל, עם המחנכות, כדי לשלם את ה-10 ש"ח ולקבל תעודת בגרות. התיישבנו, ואז המחנכת שלי החליטה שאנחנו, המדעיסטים, משום-מה צריכים לבנות את המעגל שלנו על הבמה. עלינו לשם, ישבנו, המחנכת התחילה לקרוא לנו אחד אחד ולשאול בהתלהבות על מעשיהם של הנבחרים. לא לכולם היו תעודות בגרות, ולחלק לא ברור למה. כלומר, אחרי הכל, הזכאות אצלינו בבית הספר נקבעת עפ"י החזרת או אי החזרת ספרים, ובעקבות המלחמה לא כולם זוכרים משום-מה אם הם החזירו או לא... (לא היו לי בכיתה כאלה שלא זכאים בגלל ציונים.... אבל גם אם היו, זה לא מה שמעניין את ההנהלה שלנו!)

קיבלתי את התעודה שלי... אפילו פעמיים: מקור והעתק. בדף אחד אחד ציוני המקצועות שניגשתי בהם לבגרות כולל כמות היחידות של כל אחד, בדף האחר מקצועות פנימיים של בית הספר שלא ניגשתי לבגרויות שלהם. בחלק התחתון של דף השני נכתב כי השלמתי את המחויבות האישית. שום דבר מיוחד או מרגש... את הציונים שלי אני לא כל כך אוהבת... (אבל אני כן זכאית להצטיינות שנקבל ביום מן הימים, כשמשרד החינוך יכין... "-.- אגב, אם מישהו מתעניין, מנהלת החטיבה העליונה שלי אמרה כי תעודת הצטיינות מגיעה למי שעשה לפחות 30 יח"ל עם ממוצע מעל 90). קיבלתי, אמרתי שלום וברחתי.

כך תם לו המפגש השכבתי הראשון אחרי מסיבת הסיום. את האמת? ציפיתי ליותר. ציפיתי לטקס.... מצפה יותר מידי מבית הספר שלי! שש שנים כנראה לא הספיקו לי להבין....

נו טוב, שיהיה לכם לילה מדהים!

ויקי.