שנת 2007... לא, זאת לא הייתה שנה רגילה בשבילי, אין ספק שהיא הייתה שונה. הרבה ממה שקרה בשנה הזאת הייתי רוצה למחוק מזכרוני לעד, אך כמו כן דברים רבים הייתי רוצה גם לזכור לנצח. כל-כך הרבה ניגודים... כל-כך הרבה חוויות...
זאת השנה שבה לראשונה מצאתי את עצמי בתקופת בחינות בטכניון, עם כל הלחצים, הקושי, הבלבול... לראשונה עברתי בחינה בטכניון, ולראשונה נכשלתי באחרת. לראשונה גיליתי את האימה של לא לעבור קורס... ואין ספק שזוהי חוויה שהייתי שמחה למחוק כליל מזכרוני, או לחזור לעבר ולשנות את שהתרחש... דבר, שכמובן, אין ביכולתי לעשות.
זוהי גם השנה בה הגיע יום מיוחד, ובו לראשונה נתתי את התשובה חיובית וגיליתי את נפלאות האהבה... יום שלעולם ארצה לחרוט בזכרוני, שבכל חודש בשנה הזו ציינתי את התאריך שלו - כבר 11 פעמים. יום, שלאחריו החלה תקופה חדשה בחיי... תקופה, בה מעולם לא הייתי לבדי, כי תמיד היה מי שיהיה לצידי. תקופה, בה לא נזקקתי אפילו פעם אחת לפתוח את יומן החיים הישן שלי אותו ניהלתי, כי תמיד היה לי עם מי לחלוק כל דבר שהתרחש בחיי. תקופה מאושרת.
זוהי גם השנה בה הנסיבות הביאו את המשפחה להגיע להחלטה לעזוב את העיר... אמנם הדבר עדיין לא התבצע, אבל נעשו כבר כמה צעדים לקראת המעבר והוא בלתי נמנע. אינני יודעת אם זה לטובה או לרעה... אני מעדיפה לקוות שכך יהיה טוב יותר.
בשנה זו גם הוצאתי רישיון נהיגה, ולפני כמה ימים קיבלתי את הרישיון הבינלאומי שלי.
בשנה זו גם קיבלתי טעימה ראשונה מהצבא ועברתי טירונות... וגם זו לא אחת החוויות הכי חיוביות שהיו לי - אם כי זה גם לא היה עד כדי כך נורא.
ודאי שכחתי להזכיר הרבה דברים, ואחרים העדפתי שלא להזכיר כאן... נסכם בלומר שוב שהייתה זו שנה יוצאת דופן, ששינתה את חיי...
ושנת 2008? אני מאחלת שבשנה החדשה המתקרבת אלינו בצעדי ענק, החוויות הטובות, החיוביות, השמחות רק יתרבו, והחוויות הקשות, העצובות, הכואבות יתאפסו ויתמזערו. שתהיה לכולנו שנה מאושרת!