 כינוי:
בת: 36 תמונה
מצב רוח כרגע: 
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אפריל 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר |
קטעים בקטגוריה: , ``.
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
על שופטים ושעות לימוד
אז כן, ביה"ד לעבודה החליט כי המורים יחזרו ללמד בבתי הספר לאחר חופשת החנוכה. ב-Ynet מיהרו להודיע על כך... כל-כך מיהרו, עד שלא הבחינו בכלל מה הם כותבים. בכתבה המדוברת הופיע הקטע הבא:
"שופטי בית הדין הסבירו כי כתוצאה מהשביתה נגרם נזק רב, לתלמידים ולמורים. 'תלמידי החינוך העל-יסודי הפסידו כ - 3,225,000 שעות לימוד...'"
כן, כן, עיניכם אינן מטעות אתכם. כתוב כאן 3,225,000 שעות לימוד. להזכירכם, השביתה נמשכה 48 ימים. כיצד הגיעו השופטים הנכבדים למספרים הללו? בואו ננסה לחשב...
(1) תחילה ננסה חישוב פשוט... ניקח מקסימום קיצוני של 10 שעות לימודים ביום, נכפול ב-48 ימי לימודים... לא, לא. 480 זה לא 3 מיליון.
(2) ננסה ללכת על יותר גדול! נצא מההנחה שהתלמיד הישראלי המצוי לומד כל היום, כלומר 24 שעות ביממה. 24 כפול 48... 1,152! עדיין לא מתקרב.
(3) בואו ננסה חישובים נוספים... 365 ימים בשנה כפול 24 שעות ביממה... ונקבל - 8,760. בשנה מעוברת 366 ימים - 8,784 שעות. מה יהיה?..
אולי טעו המקלידים של Ynet והכוונה הייתה בכלל לדקות? בואו נראה...
(4) בשנה רגילה (365x24x60) כמות הדקות היא 525,600 - עדיין לא הגענו למיליון! בשנה מעוברת 527,040 דקות - גם לא מספיק.
אם נחשב שניות נוכל, כמובן, להגיע למספר גדול הרבה יותר משלוש מיליון, אך אני סבורה כי זה יהיה כבר מוגזם.
בואו ננסה גישה אחרת...
(5) אם נחלק את כמות השעות הכללית ב-24 (שעות ביממה, למקרה ששכחתם), נקבל את כמות היממות הנדרשת - 134,375 (שזה קצת יותר מ-368 שנים).
(6) אם נצא שוב מן ההנחה שמדובר בדקות ולא בשעות ונחלק את המספר הנתון (3,225,000) תחילה ב-60 (לקבלת שעות) ולאחר מכן ב-24 (לקבלת יממות) נקבל מעט יותר מ-2,239.5 יממות (כלומר קצת יותר מ-6 שנים).
אם זו רמת החשבון של שופטים בבית הדין לעבודה, מה מצפים מהתלמידים?
ובנימה הרבה הרבה יותר אופטימית...
חג חנוכה שמח!
כן, מיהרתי לפרסם את הפוסט (לפני שמשהו יתקע לי פה והוא ימחק... כי על כל החישובים האלה אני לא חוזרת שוב!) ועכשיו אפשר להמשיך לכתוב ברוגע... (למרות שאני כבר מזמן אמורה לישון...). אני עדיין דיי בלחץ של לימודים, הרבה עבודה, שיעורי בית, חוסר וודעות בגלל השביתה - שרק מבלגנת את המערכת ואת מועדי הבחינות ולא באמת מקלה לי על העומס... אני חושבת שבשבוע הבא העניינים ירגעו לי קצת ואצליח לצמצם פערים שנפתחו... בינתיים אני חוזרת לעדכן. מישהו התגעגע??? ...מישהו?.. ומה קורה בחיים חוץ מהשביתה והטכניון? קניתי לי טלפון סלולרי חדש. הישן היה נוראי, אף מכשיר שהיה לי עד כה לא הגיע למצב כזה: צבע מקולף, המכשיר מתחמם מוות אם מדברים בו יותר מכמה דקות, מפעם לפעם הוא נתקע כמו מחשב... פשוט מעצבן! ואפילו לא סיימנו לשלם עליו! במקרה נתקלנו במבצע שהשתלם וקניתי מכשיר חדש  . אני חושבת שעדיף שאלך לישון עכשיו... מצפה לי יום ארוך מחר, והוא מתחיל דיי מוקדם. אז שוב, חנוכה שמח לכולם!
נ.ב. אוך, כל-כך מתחשק לי סופגנייה!
איזו חזירה >_>
| |
ציטוטים ישנים - המשך
כפי שהבטחתי, הנה המשך הציטוטים הנבחרים מימי בית הספר:
כיתה י"א:
 מורה ללשון והבעה: "כל התלמידים יושבים, פטפוט פה, פטפוט שם... אבל סיבובים כאלה כמו חנוכה?!"
שוב, אותה מורה ללשון והבעה: "השנה אתה לא שקט, *****. זה לא חנוכה ואתה לא סביבון." (הכוכביות מציינות שם של תלמיד)
ושוב, אותה מורה: " 'הלכתי אל שולה'. מי שיכתוב ששולה מקום, אני עוד לא ראיתי כמה כיוונים יש בגוף של שולה."
מורֵה לשל"ח וידיעת הארץ: "למורה אפשר לאכול. עובדה - המורה אוכל את הלב כשאתם מפריעים."
כיתה י"ב:
מורֵה להיסטוריה: "עכשיו אני סטלין." (?! - זה נאמר ללא כל הקשר ולא היה שום המשך למשפט)
מורה להיסטוריה של כיתה אחרת, שנכנסה להודיע הודעה: "חס וחלילה שאני אלמד אתכם - אני מרחמת עליכם..."
מורה לספרות: "כלב נכנס לחדר המורים... סליחה, חדר המתים." (כן, ההבדל בין חדר המורים לחדר מתים הוא מאוד דק...)
מורה לכימיה: "חיידקים יכולים לקנות חנקן מהאויר." (וכמה הוא עולה?)
שוב המורה לכימיה: "יש לו דו כותל" (דו קוטב...)
ושוב המורה לכימיה: "אני לא מתעסקת בקקי!" (הכוונה לבעיות משמעת)
מורה לספרות: "*****, אם הנחש יעקוץ אותך הוא ימות..." (הכוכביות מציינות שם של תלמיד)
מורה לספרות, שוב: "יש לי כאן פיצול אישיות בכיתה הזאת!"
תלמידה, על הנושאים שהוצעו בשביל ספר המחזור: "מה עוד אפשר לכתוב?! כולנו שטויות מהלכות!"
ותוספות שלא הופיעו בפוסטים הראשונים:
פעם אחת, בכיתה י' או י"א, עברתי עם חברות בקומה העליונה של הבניין של החטיבה העליונה בבית הספר, בדרכנו למעבדה לכימיה. בדרך עברנו על-יד חדר כיתה קטן וריק (שאני לא סגורה מה היה השימוש שלו). שם, על אחד השולחנות ישבה לה המורה שלנו לאנגלית, ביד אחת אחזה בסיגרייה (היא עצמה ממש קטנה, רזה ומצומקת והסיגריות שלה הן ענקיות, יותר גדולות מסיגריות רגילות) וביד השנייה בקבוק קולה, אותו החזיקה מלמעלה כשידה שמוטה מטה (מה שגרם לו להראות כמו בקבוק בירה או משהו בסיגנון)...
אגב, השירותים בקומה מתחת תמיד הסריחו מסיגריות. החשד הוא שמורות היו מסתתרות שם כדי לעשן...
ואם כבר שירותים... הייתה לי מורה שכל פעם שהייתי צריכה לשאול אותה משהו או לבבר משהו לא הצלחתי למצוא אותה בהפסקות - לא בחדר המורים, לא בחצר, לא בכיתה האחרונה שלימדה בה... וכמעט כל פעם אחרי סיום ההפסקה הייתי רואה אותה יוצאת מחדר שירותי המורים. התחבאה שם מתלמידים?..
כשמורות נכנסות להריון, ובמיוחד המחנכות, זה עלול להיות קטלני. למשל, כשהמחנכת של אח שלי בכיתה ה' או ו' הייתה בהריון מתקדם, בכל פעם שהיה רעש בכיתה היא צווחה "שקט!!! אתם מרגיזים את התינוק שלי!!!"...
בכיתה ח' הייתה לי מורה לאנגלית, שבכל פעם ששאלנו אותה משהו שקשור לאנגלית התשבה הייתה "אני לא יודעת... אבל יש לי חברה דוברת אנגלית, אני אשאל אותה..." וכל שיעור התחיל ב"יש לי חברה דוברת אנגלית, והיא אמרה לי....".
המורה שלי לכימיה יצאה לשבתון לראשונה זה 13 שנה כשאני עליתי לכיתה י"ב (והפקירה אותנו בידי מורה שנאלצתי לאלף כדי שתלמד כמו שצריך... והצלחתי במשימה!). למה החליטה דווקא אז לצאת לשבתון, אתם שואלים? לטענתה, כמחאה לועדת דברת...
אבל היא באמת אחלה מורה! קשוחה, אבל לימדה טוב...
זה הכל בינתיים. שבת שלום לכולם!
ויקי.
| |
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
