זהו, נגמר היום... הברכות, האיחולים, המתנות, ההפתעות, הבלגנים...
מחר אני מתכננת לצאת עם כמה חברים, אמור להיות ממש נחמד. חבל רק שעכשיו מתחיל עומס הלימודים... כל אלה מהטכניון יהיו לחוצים לחזור הביתה ללמוד למבחן ביום ראשון... =(
אנשים היום חוזרים ושואלים אותי את אותה השאלה - "איך ההרגשה להיות בת 20?"... שאלה מוזרה. איך אמורה להיות ההרגשה שלי? אתם באמת חושבים שהתחושה שלי השתנתה מקצה לקצה בלילה האחרון, שבו השתדרגה לי ספרת העשרות?.. אני לא חושבת שההרגשה שלי נובעת מעצם המספר הזה, מוזר ככל שלא יהיה... ואין ספק שהמספר הזה מוזר עבורי. אני רגילה לחשוב על כל בני העשרים כ"גדולים", "מבוגרים"... ואני לא מרגישה גדולה או מבוגרת! אני פשוט אני, הילדה הקטנה... הילדותית תמיד... נראה שאצליח לעולם לא להתבגר, למרות כל הקשיים שהחיים מציבים בדרכי.
יום הולדת... האמת? ההרגשה שלי כרגע היא שהיום הזה לא היה מוצלח במיוחד עבורי. ולא, כל אותם אנשים שיצאו מגדרם לעשות את היום הזה למיוחד בשבילי, אתם אינכם אשמים בדבר. עשיתם כל שיכולתם, וכשהייתי בחברתכם הייתי מאושרת. באמת מאושרת! אינני בטוחה כלל מה גורם לאותה הרגשה מציקה שאני חשה... מעין מצוקה... דווקא היום?!.. אבל מחר בערב ודאי אהיה מאושרת, עם כל האנשים סביבי, עם אוירת החגיגה... יהיה טוב.
לילה טוב לכולם!
ויקי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
