ציפיתי להרגיש יותר הקלה אחרי הבחינה המטורפת הזאת.
ולא הרגשתי אותה. עבר סתם כזה... אז לא נצטרך לחזור לחומר הזה יותר אף פעם... אז...?! זה לא עושה לי כלום. אפילו קצת עצוב... שככה נגמרה השנה ואנחנו לא לומדים יותר היסטוריה... אני אוהבת היסטוריה =) ללמוד את זה, בכל אופן.
טוב, בכל מקרה, הייתה לי אתמול שיחה עם טלטל.
אני שונאת להיפתח. אני שונאת לדבר על עצמי ככה, אני שונאת להיפתח. אני שונאת לחשוף רגשות, לגלות לאנשים מה באמת באמת עובר לי בראש... שונאת להרגיש כל כך חשופה! שונאת להרגיש פגיעה...
הרגשתי פשוט רע אחרי השיחה הזאת... פיזית הרגשתי רע.
אני עדיין מרגישה רע... בא לי לבכות, אבל אני מרגישה כאילו שאין לי סיבה מספיק טובה, אז זה פשוט לא יוצא.
אני גם עצבנית על כולם, קילקלו לי את הפלאפון! היו שם כל כך הרבה מספרים של אנשים שאין מצב שאני משיגה את המספרים שלהם שוב... פשוט אין! זה אנשים שלא גרים באיזור שאין לי שום קשר איתם חוץ מהטלפון... כל כך מעצבן אותי הקטע הזה!!
הכל מתפרק לי כל כך בזמן האחרון... הכל מתמוטט, אני מרגישה את זה.
אני כל כך מתאכזבת מעצמי, זה נוראי.
זהו. לא רוצה לכתוב יותר.
גם זה נהיה מגעיל.
שיהיה יום טוב לכולם. מקווה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
