יותר טוב כלום מכמעט...

לא מצאתי משהו טוב יותר לפתוח איתו את הבלוג.

להתחיל אותו בסיפור על ההווה, ואז משם, אולי אני אגלוש קצת לעבר ולעתיד.

תמיד זה רק אני שאוהב

שני צדדים אבל רק לי זה כואב

סיבה מספיק טובה בשבילי בשביל להפסיק להתאהב.

אבל גם זה לא בשליטתי. זה שוב קרה...

התאהבתי בבדידות שלי.

סוף סוף אהבה הדדית - דו צדדית, אמיתית. היה לנו כל-כך כיף ביחד, לבד.

שום אהבה לא השתוותה לאהבה הזאת. היינו ביחד שנה. השנה הכי מאושרת שאני זוכר בחיי.

וכמו כל אהבה, גם היא נגמרה.

תמיד זה רק אני שאוהב. שני צדדים אבל רק לי כואב...

שוב נפגעתי.

הגוף שלי בגד בי. כל הרגשות, התחושות והמחשבות היו נגדי. כולם הסתובבו סביבי והצביעו עליי כאשם לזעזוע בברכיים ולייבוש העיניים. תמיד אני האשם.

מבין כל ההרגשות שבי, הייתי בטוח שדווקא הבדידות לא תבגוד בי ותאהב אותי בכל מצב כמו שאני אוהב אותה, אבל היא הייתה ביניהן.

גם היא פגעה, הכאיבה ועזבה.

ננעלתי בחדר ליבי הקטן, הטבעתי את עצמי בדמעות. לא האמנתי - לא אני, לא שוב.

אחת התחושות שבגופי נשארה איתי מאחור. אחריי שעזרה לי לשחות בים הדמעות אל חוף השתיקה היא אמרה שקוראים לה אהבה. היא סיפרה לי שהיא גורמת לאנשים לאהוב, לחייך, שהיא נותנת להם סיבה לקום בבוקר. לי אין סיבה לקום. היא הוסיפה שגם ברגעים קשים וכואבים היא ממשיכה לאהוב. תמיד. היא הביאה אותי לרקמות, מקום שלא ידעתי שקיים בגופי. היא ספרה שהיא מכירה כל תא ותא בגוף ושולטת בכולם.

היא אמרה לי שהיא תישאר לצידי בכל מצב. תמיד. שוב תמיד...

היא אמרה לי שהיא תשנה אותי לאדם טוב יותר, שמח יותר – לאחד שמאמין בעצמו.

האמון והכנות היו מאחוריה - ידעתי שהיא לא משקרת.

הכאב היה חרוט לה על המצח – ידעתי שהיא לא מספרת לי הכל.

שמש הזיכרון בצבצה לה בין ענני התקווה והזכירה לי את העבר. היא הזכירה לי את האהבות הקודמות והאכזבות. היא הזכירה לי כמה כאב האהבה גרמה לי כשלא הסכימה למחוק את קרני הפרידה.

היא הזכירה לי שזה תמיד אני זה שאוהב, שתמיד יש שני צדדים אבל רק ורק לי כואב.

כשים הדמעות התאדה מעוצמתה של שמש הזיכרון והפך לענני תקווה חדשים, נגלה לו הפחד ששרד הכל.

הפחד להתאהב שוב.

הפחד להיות זה שרק לו כואב.

לא נתתי לאהבה להיכנס לחיי אז היא הכניסה נשק חדש – געגועים. האהבה גייסה את חיל הבדידות כנגדי - היא ידעה שיש לי חולשה אליו ושלא אצליח להילחם.

הבדידות הפילה את שסתום הכניסה ללב. האהבה נכנסה בכל הכוח למקום הריקני כשהיא יורה געגועים למישהו שיאהב.

בגלל ויכוח שטותי בין האהבה לסבלנות האהבה חסרת סבלנות.

בלי הפיקוח שלי היא תעשה שטות, היא תתאהב בבנאדם הלא נכון.

הסרט עוד לא התחיל אבל פרסומות הפחד כבר על המסך -

הנה הוזהרתי, הסרט הבא עלול להיות חד צדדי...

אני כל-כך רוצה לצאת ונמצא פה לבד,

הבדידות כבר הלכה - אין לי מי שיחזיק לי את היד...