לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

This Is How I Disappear



Avatarכינוי: 

בת: 29

MSN: 



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

10/2011

טוב אז..


ואו, נוסטלגיה.

אחרי 4 שנים, שזה מלא, אני חוזרת להופעה חד פעמית (כנראה) בוגרת יותר, מנוסה יותר ועם פחות שגיאות כתיב..

בכל מקרה אני חוששת שאין פה קוראים בכלל אבל זה נחמד להוציא קצת מה שעל הלב.

אז השתנה אצלי מלא ואני אפילו לא יודעת מאיפה להתחיל..

נתחיל במה שכן דומה- אני עדיין אוהבת ילדים, עדיין שונאת שמעירים אותי, עדיין אדישה וצינית וכו'

אני כבר פחות קרציה, ביישנית (פחות ביישנית אבל עדיין), פחות מפגרת (לפי הפוסטים הישנים), יותר מאושרת בחלקי, יותר אופטימית, חברים חדשים, שלא נדבר על חבר לא כל כך חדש ובואו נגיד שאם הייתי ממלאה עכשיו את כל השאלונים הטיפשיים האלו, יותר מ50% הייתי משנה.

אז עכשיו שאני בת 18 וקונה את הסיגריות שלי באופן עצמי וחוקי, סיימתי תיכון בפוקס, זכאית לתעודת בגרות בפוקס, עוד חודש אני עולה על מדים והופכת לרכוש צה"ל, כבר נוהגת 5 חודשים, יוצאת וכמעט נשואה לגיא שנה וחודש, נפרדתי מסבא שלי היקר זכרונו לברכה בביוני, בארץ הספיקו להיות 2 מלחמות (נראה לי) ובאחת מהן נחטף חייל שהפך להיות סמל לאומי ויקיר בלב כל המשפחות בישראל ולאחר 5 שנים בשבי הוא חוזר ומזה עולה לי רגש שאי אפשר לתאר, כמו רוב האוכלוסיה בעולם אני מכורה לפייסבוק, עדיין מכורה לסימס (לא כמו פעם אבל כשיש לי זמן..), עובדת בארומה כבר 10 חודשים נטו ומרוויחה לעצמי את הכסף וטוב שנזכרתי שאני עובדת היום כי אני מאחרת למשמרת..

אז בעצם זה יהפוך לפרק א' של העדכון שלי..

נחמד לחזור חיבוק של הסוררת

נכתב על ידי , 16/10/2011 14:04  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





7,921
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , משוגעים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לסירופ תותD: אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על סירופ תותD: ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2022 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)