"הו שובלגרובר, זה לא שמטונף כאן"

אני פשוט בין מנקות.

היה לנו רעיון, לעשות מפגש סיכום שנה של כל החברים. כל אחד ידבר על כל הדברים הטובים והרעים שקרו לו השנה, מה הוא הספיק ומה הוא החמיץ.

אז אירגנו פיקניק בפארק הירקון, אני אפילו הכנתי ג'חנון לא מוצלח (מי ידע שג'חנון, בדומה ליהודי מזרח אירופי, נשרף ממש מהר? סיר שלם הפך לפחם).
אבל מרוב שהיה כיף לשבת בשמש הנעימה של שבת אחה"צ, יצא שהלכנו הביתה ושכחנו בכלל לסכם את השנה.

אז את סיכום השנה שלי אעשה כאן.

בשנה שחלפה לה סיימתי את התואר הראשון שלי. מי שמכיר אותי יודע שאני בערך הסטודנט הנצחי, עוד מהתקופה בטכניון. זו הייתה נקודה חשובה עבורי, להשלים תואר ראשון שאני שמח בו. היו תקופות שהרגשתי שלמרות הפוטנציאל שלי, הצלחה אקדמית אני לא אהיה. שמחתי לסיים עם זה, ולפנות את עצמי לדברים חדשים.

בשנה שחלפה הפכתי להיות פעיל מאוד בקהילת הביטקוין הישראלית. אירגנתי מפגשים של יזמי ביטקוין, אירגנתי 2 האקאתונים בנושא ביטקוין (כשמעולם לא השתתפתי בעצמי באחד כזה), העברתי הרצאות בגוגל, ברופין, ובשבועות הקרובים בכנס המידע 2014, בקבוצת ידיעות טכנולוגיה (מחלקת הטכנולוגיה שמאחורי Ynet ושאר המיזמים של ידיעות אחרונות), ואפילו בIBM.

המיזם הראשון שלי עלה לאוויר, ונכשל לחלוטין. בעקבותיו היו גם ניסיונות בדברים אחרים, מיזם לפתרון בעית החניה בערים גדולות, ופתרון לבעלי מסעדות, עוד 2 אפליקציות שלא צלחו, ועוד ועוד מיזמים שנתקעו בשלבים כאלו ואחרים. זה היה כיף, ומעשיר, ומלמד.

מכרתי את האוטו שלי, קניתי אופניים חשמליות ממש יקרות, וגנבו לי אותם אחרי שבועיים. עכשיו אני בתחב"צ, ונהנה מכל רגע.

סיימתי מערכת יחסים לא בריאה שנמשכה בין חודשיים לשנה וחצי, תלוי איך מסתכלים על זה. הסיום מחץ לי את הלב, והשאיר אותי עם מחשבות שאולי לנצח אהיה לבד או לא מאושר במערכות יחסים. לא מתוך מחשבה ילדותית שהעולם נגדי, אלא מתוך מחשבה אמיתית שהסיכוי למצוא את מי שאני מחפש, מאוד נמוך.
התקדמתי בעבודה שלי, ובמקביל פיתחתי סלידה ממנה. בשעה טובה בשבוע הבא אני מתחיל עבודה חדשה. מקום חדש, סביבה חדשה, תחום חדש לי לחלוטין ומעניין מאוד. אני מאחל לעצמי שילך לי טוב.

חידשתי את הקשר עם אבא שלי, ועם שתי אחיות שלי, אחרי 15 שנה של ניתוק מוחלט. זה מוזר לי, זה מזעזע את עולמי.

עזרתי למשפחה חרדית לצאת מהחובות אליהם נקלעו ולימדתי אותם התנהגות כלכלית נכונה, במסגרת התנדבות בעמותת פעמונים. עכשיו אני בעיצומו של תהליך דומה, לעזור למשפחה (לא חרדית) לצאת מהחובות הקשים אליהם נקלעו, וללמד אותם לנהל את כספיהם בצורה יותר אחראית.

הגעתי לכושר מטורף בריצה, ואז יצאתי לפגרה ארוכה. עכשיו אני חוזר לכושר לאט לאט, ונהנה מכל רגע. ולפעמים, באמצע השבוע, בשעות הבוקר, יש לי אפילו קוביות בבטן.

צללתי, השלמתי את ההסמכה למאסטר דייבר.

נסעתי על אופניים.

הייתי עם חברים. צחקתי.

נהניתי.

הייתי עצוב, בכיתי.

ושוב נהניתי.

אני חושב שעל הצלחת לשנה הקרובה - לעבור דירה, כנראה לת"א. להמשיך ליזום. למצוא את האחת של חיי. להנות מהדרך.

מה זה השטויות האלו שסוגרים את ישראבלוג?

שובלגרובר