מיומנו של משמש סגול  אני זה אני, כל מי שאומר אחרת לא יודע מה הוא אומר או משתתף בקונסיפרציה כלל עולמית |
| 9/2004
 עינוי בשיעור התעמלות השיעור הראשון שלי על הבוקר היה שעור התעמלות. בהתחלה היה בסדר (יחסית לשיעור התעמלות ). אתם יודעים:הלכנו לפארק כלשהוא, רצנו, הלכנו, רצנו, הלכנו וכו'. הבעיה האמיתית החלה רק אחרי שחזרנו.
בסוף כל שיעור המורה שלנו מאמנת אותנו בהתמתחות. זה נשמע בסדר (יחסית להתמתחות ). אתם יודעים: לגעת בבהונות, לפתל את הגוף לקשר וכו'. הבעיה האמיתית היתה אחרת לחלוטין.
המורה שלנו להתעמלות נוהגת לשים מוזיקה בזמן ההתמתחות. זה דווקא בסדר. אתם יודעים: מוזיקה ממריצה, כזו עם קצב. הבעיה האמיתית היא סוג המוזיקה שהיא שמה.
המוזיקה שהיא שמה היתה כל כך גרועה, שכל הכיתה סבלה ממנה. בתחילת השיר הספיקו כמה לזהות אותו והתחילו להתנגד. המורה מיד נזעקה: "רגע, יש בזה קללות?", ומיד ענו לה שלא, אבל שמדובר במוזיקה גרועה. המורה חזרה להתמתח, ותוך כדי כך ענתה: "אה, אם זו רק מוזיקה גרועה אז זה בסדר".
אני התנדבתי להציל את הכיתה ולהביא מוזיקה לשיעור הבא. עם קצת מזל וקצת זכרון מצד כולנו, ייתכן שלא נצטרך שוב לעבור את אותה זוועה.
| |
|