מיומנו של משמש סגול 
אני זה אני, כל מי שאומר אחרת לא יודע מה הוא אומר או משתתף בקונסיפרציה כלל עולמית |
|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
 אוף! (לא כולל "אוף"ים בינואר, ספטמבר או בשנת שמיטה)
אז המסך של המחשב שלי נפגם קצת, אז? למחשב יש אחריות שקנינו מהחנות, נכון?
אחרי שאמא שלי ניהלה שיחה ארוכה עם החנות הם אמרו לה לשלוח את ליצרן, ושהוא יחזיר תוך 7-10 ימי עבודה (תרגום: תוך 10-16 ימים). כך יצא שנותרתי לי עם המחשב המעצבן של המשפחה, שמריץ WinXP (עכשיו אני זוכר למה אני שונא את מערכת ההפעלה הזו). נו, טוב.
עכשיו אנחנו מגיעים להווה: היום אבא שלי החליט לבדוק מה קורה עם המחשב, לאחר בירור קצר התברר שהיצרן לא תומך במסך, ושלפיכך בזבזנו 4 ימים לשוא. יתר על כן, מתברר שהאחריות הנוספת שקנינו לא כוללת נזק למסך שקרה למסך בשנה הראשונה לאחריות.
כך יצא שאני הפסדתי 4 ימים שבהם נאלצתי לעבוד עם ווינדוס XP לשוא.
אוף!
| |
זילות בולנטיין
אני יודע שכבר כתבתי על זה בשנה שעברה, אבל אני אכתוב על זה שוב בכל זאת: הזילות זועקת! כעת אני בתיכון, וכיתות מנהלות עסקי שליחת ולנטיינים מזמרים בפרסומות שתלו בסדרון רואים את האהוב מביא פרחים לאהובתו ואותה אומרת "איפה הממתק שלי?", ואז למטה נכתב הפתרון: קנה ממתק רומנטי בזול! ואולי גם אפשר לקנות ברכה מזמרת, עם ממתק כלול?
מה הם מוכרים? עסקה נאה, אהבה, רומנטיקה, ושוקולד, הכל בעטיפה יפה וורודה עם פרחים. טוב? לוא דווקא! למה תמיד מניחים שזה הדבר היחיד שאהבה יכולה להיות, על אף שראו אהבת אם לבנה, על אף שידעו דברים אחרים, החברה מתעלמת, בוחרת בורוד ובמתוק. כל מי שהאהבה שלו מעט שונה מזה בחוץ, אתה לא אוהב בלי ורוד?
הכל יופי טופי: שוקולד, פרחים, ורומטיקה כעסקה כלולה, יש משהו אחר? נתעלם. כמה מצויין, כמה מבחיל.
| |
קיטור דחוס
חולה, מעוצבן, עייף.
כפי שאתם יכולים לתאר לעצמכם, אין לי כוח לכתוב על זה פוסט.
| |
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
