Another roadside attraction רוצה לשמוע את העולם? |
| 12/2006
עדיין כאן רציתי לכתוב על ההרגשה הזאת של השבוע האחרון. על חוסר הסבלנות והידיעה הברורה שזה יקרה בקרוב, וחוסר הידיעה לגבי מתי ואיפה ואיך. על הפחד. על הנסיונות לנסות להספיק לסדר את הבית, לקרוא את שלושת הספרים שמחכים לי, לטייל ולהנות מהשמש החמימה שבחוץ (סוף דצמבר, קליפורניה) למצוא רגע של שלווה כדי לחשוב קצת על הלידה. על הפחדים. להרגיע את עצמי. להזכיר לעצמי שפחד רק מגביר את הכאב. אני קמה בבוקר ונכנסת למטבח רק כדי להכין לי כוס קפה ומגלה ערימות כלים בכיור אליו הנמלים מצאו נתיב חדש. מנקה את כל המטבח ומחטאת את הכיור עם אקונומיקה וגם את הכיריים, ליתר ביטחון. מבשרת לקרניבור שאני לא מקננת, ושפשוט מטונף כאן. אחותי (גיסתי) השאירה לי הודעה, היא בטוחה שילדתי כי אני לא עונה וצריך להחזיר לה צלצול. הבטחתי לנ' שאעזור לה לעבוד על הריקוד. ד' שואלת אם לבוא ולעזור לנו לסיים את ציור הקיר. הקרניבור רוצה לצאת לאכול ולקפוץ למאליבו לטייל. ערימות הכביסה קוראות לי בתחינה. אני צריכה להתקלח. אני צריכה להרגע.
| |
| כינוי:
בת: 48
|