Another roadside attraction
רוצה לשמוע את העולם? |
| 1/2007
עוד סוף שבוע ארוך עבר על כוחותינו בל.א.
קצת בנינו לעצמנו ציפיות ללדת בסוף השבוע הארוך הזה (שבת-ראשון-שני) ועכשיו הוא הסתיים בלי ציר אחד לרפואה. אפילו לא בריקסטו היקס קטן (כך חברתי ההריונית ע' קוראת לצירי ברקסטון היקס. אנחנו כבר עשינו ממנה מטעמים והתחלנו לספר את סיפורו של האח הפחות מוצלח במשפחת היקס, שגילה סוג של צירים קצת פחות נפוץ).
היה סוף-שבוע נחמד. ביקרנו בלגונה במאליבו. מאתיים זנים של ציפורים ועוד ציפור דרור אחת במשקל שמונים קילו מדדה בחול הרך. עשיתי ארבע מכונות כביסה, עזרתי לחברתי נ' להכין ריקוד להופעת פלמנקו קצרה (אפילו רקדתי פה ושם. איך אני מתגעגעת לכושר הפיזי שהיה לי) והפסדתי לקרניבור בשש-בש עמוק לתוך השנה החדשה.
פתאום אני שואלת את עצמי למה ללכת לעבודה במה שיהיה כנראה השבוע נטול החיתולים האחרון שלי. אולי לקחת כבר חופשת לידה ולהתבטל קצת כל עוד הקטנה נאחזת בדפנות הרחם.
מחר אני חייבת ללכת לעבודה. התרמתי מכולם מאתיים דולר וקניתי לד', בחורה צעירה ומתוקה שעוזבת אותנו ללמד אנגלית במשך שנה בצ'ילה, מתנת פרידה. מצלמה דיגיטלית (שש מגה פיקסל), כרטיס זיכרון (שני ג'יגה בייט), בטריות ומטען ואפילו תיק קטן ומשובח. חייבת להיות שם כשנותנים לה את המתנה כדי לספוג קצת נחת.
נוסף על כך, הבוס ד' רוצה להזמין את הבוסית ת' לארוחת צהרים לכבוד יום ההולדת שלה והם לא מוכנים ללכת בלעדי (כמו שאתם רואים, בוסים לא חסרים לי). הם כבר דחו את הארוחה פעמים בגללי ואני לא יכולה לאכזב אותם.
אז מחר אני שם.
יום רביעי, לעומת זאת, אני מתכננת לא להרגיש טוב. ללכת למוזיאון הגטי, לשבת בבית קפה עם הספר המרתק שלי שאני כמעט מסיימת, ולקפוץ לבקר את הקרניבור לארוחת צהריים. אם אהיה מסוגלת להנות מיום שכזה (וכמובן אם לא אלד בינתים) אשקול לקחת כבר את חופשת הלידה שלי ולהפקיר את חבורת הבוסים שלי, כנראה לעולם ועד.
אז יש תוכנית.
עכשיו אני והקרניבור מתכננים לצעוד אל השווארמיה הסמוכה. יש להם קרח מגולח משו משו.
| |
| כינוי:
בת: 48
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
