Another roadside attraction
רוצה לשמוע את העולם? |
| 1/2007
 מסקנות מיום חופש נסיוני
בסוף יצאתי מהבית. מדהים איך הכל נעשה אחרת כשיש זמן. לא צריך לעשות כמה דברים במקביל, כמו להסתרק תוך-כדי בדיקת אי-מיילים או כמו לשים חגורת בטיחות תוך-כדי לחיצה על השלט של שער החניה או כמו כל "תוך-כדי" אחר. פתאום יש זמן לעשות כל דבר בנפרד.
קפצתי למאפיה וקניתי המון בורקסים ורוגלך שהזמינו ממני אנשים שעובדים עם הקרניבור ומשם לבית הקפה החביב עלי שם ישבתי לי בשמש, קראתי קצת ופתרתי בסבלנות סודוקו ריק להחריד. תוך-כדי (אבל זה תוך-כדי שלא נובע מחוסר זמן) האזנתי לפליי-ליסט שהקרניבור הכין לי ללידה והגעתי למסקנה שהוא מושלם. הבעיה היחידה היא שלכל שיר יש ווליום קצת שונה, ואם מגבירים בשירים השקטים ושוכחים להנמיך כשהם מסתיימים אפשר לקבל כאפה רצינית בעור התוף, ואני, נזקים לשמיעה לא חסרים לי (קרניבור - לטיפולך!)
אחרי שעתיים של סוטול בשמש (רק סיגריה היתה חסרה לי שם) נסעתי למשרדו של הקרניבור. מסרתי את המאפים לידי כל מי שהיה רעב והפקרתי את הבטן שלי לידיהם של כ' וח' שליטפו אותה במרץ ומכל הכיוונים. לבסוף הקרניבור הגיע והכין לי לאטה מושלם במכונת האספרסו שלו ואז יצאנו לארוחת ערב.
שמנו פעמינו לכיוון המרקיה הטובה ביותר בעיר (ה- soup nazi של ל.א.) ואני הצלחתי לשאת את עצמי באומץ מרחק של שני רמזורים שלמים. כשהגענו לשם בעשרה לשש המלצרים כבר הרימו את הכיסאות והודיעו לנו שהם סגורים. קפצנו לבר שנפתח ליד ומצאנו שם את ה- soup nazi בכבודו ובעצמו וכשסיפרנו לו שרציתי מרק הוא רץ חזרה למסעדה שלו וחזר משם עם מרק אפונה מעולה בשבילי וגולאש בשביל הקרניבור. כבוד.
ההליכה חזרה למשרד של הקרניבור כבר היתה לי יותר קשה. בדרך הייתי צריכה לעצור ולשבת על כיסא בבית קפה מקרי כדי לנוח וכשכבר הגענו למשרד, לא עליתי למעלה אלא חיכיתי לקרניבור באוטו. כנראה שהיום הגדול מתקרב כי כזאת פדלאה לא הייתי בחיים.
כשהגענו הביתה ישבתי וסיימתי ברוב גאון את הסודוקו הארור והנפלא שהציק לי כל היום. למי יש טמטמת-הריון בכלל?
המסקנות מיום החופשה הנסיוני שלי היו בלתי נמנעות: מחר אודיע להם שאני מתחילה את חופשת הלידה שלי. אם הקטנה לא תוולד בימים הקרובים, לפחות אני אשן עד מאוחר, אבלה את זמני בנעימים ובעיקר, כפי שאומר הקרניבור, לא אהיה הביץ' של אף אחד.
| |
| כינוי:
בת: 48
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
