MrCellophane

באמצע השבוע טלפון ממספר חסוי. לא אוהב מספרים חסויים, ובכל זאת עניתי למרות ההרגשה הרעה. ההרגשה הרעה אכן הצדיקה את עצמה. על הקו אחד הפרופ' מהאוניברסיטה, המנחה שלי בסמינריון. צריך לקבוע איתו פגישה ולהציג לפניו את מה שיש לי עד עכשיו, שזה בערך אפס מאופס. שבוע הבא.

ביום רביעי הייתי באוניברסיטה, ביום חמישי בעבודה, מה שאומר שיום שישי הוא היום האידאלי להתקדם קצת בעניינים.

רק מה, אף אחד לא תיאם איתי את ההלוויה של הראיס. אז ישבתי כל היום דבוק לטלוויזיה (חוץ מ"גיחה" של כמה שעות לשחק כדורגל) ולא כתבתי שיט.

אז עכשיו, יום שישי בלילה, בדיוק הזמן שאפשר להתנקות קצת מכל השבוע, ואני יושב וכותב עבודה.

ועכשיו אני גם נזכר שלא אכלתי כלום מהצהריים.

ואני כותב פוסט כי נשבר לי מזה כבר.

ואני סתם מבזבז לעצמי את הזמן.

וכוס אומו אני הולך לאכול ולישון.