קודם כל – יש מחשב. הוא קצת גוסס כזה, על ערש-דווי, אבל אני משתמש בו עכשיו. מעניין כמה זמן תחזיק הקומבינה שסידרתי לו.
בינתיים חזרתי להגיב בכמה בלוגים, אבל אל תכעסו אם לא יצא לי לעבור על כולם, יש לי הרבה להשלים ומעט מאוד זמן לעשות את זה.
ולעניין אחר – מכת הארבה.
עכשיו אני רואה שאומרים שהם הגיעו גם לתל אביב וירושלים. והשאלה – לאכול או לא לאכול?
אני מניח שאת רובכם זה מגעיל, אבל תדעו שיש אנשים שאוכלים את זה והם אפילו לא פועלים זרים, אלא סתם תימנים 
כל העניין הזה הזכיר לי את הנסיעה שלי לתאילנד לפני 4 שנים. לפני כן התרברבתי שכל מה שהם אוכלים שם – גם אני יכול. את השטר נאלצתי לפרוע בקווסאן. היתה שם איזו סינית זקנה שמכרה...ג'וקים. רק מטוגנים בשמן עמוק. היו שם חרגולים, ג'וקים וזחלים. כולם הסתכלו עלי וחיכו שאני אעמוד במילה. לקחתי את החרגולים.
אני מניח שחרגול וארבה זה די דומה, אז אם אתם טועמים, תדעו שיש לזה טעם של...תפוצ'יפס!
טבעי שלא תשלטו בעצמכם...(או בסוגרים שלכם..)